מתוך יומן העבודה לונדון, 26.4.1939
[---]
בקשטנסקי הפגיש את וולקני עם סינקלר (הצעתי בזמנו שתסודרנה לוולקני פגישות עם אישים חשובים בפרלמנט, המעוניינים לשמוע הסברה על הצד החקלאי וההתיישבותי של שאלת ארץ-ישראל; פגישות כאלו נתקיימו עם נואל בייקר, אמרי וסינקלר). בהזדמנות זו שאל וולקני את סינקלר מה אפשר לדעתו לעשות כדי להניע את צ'רצ'יל לפעולה. סינקלר יעץ לבקש את וייצמן שיטלגרף לצ'רצ'יל מארץ-ישראל על המצב ויבקש עצתו. הוא ידבר עם צ'רצ'יל אחר-כך וידאג שתהיה פעולה מצדו. הברקתי לווייצמן.
[---]
אחר-הצהרים הלכו ברודצקי, לוקר ובקשטנסקי לפגישה עם מנהיגי סיעת הלייבור בפרלמנט, להמריצם לדרוש ראיון עם ראש הממשלה. החלטתי כי שלושה מספיקים כנגד שניים (אטלי וגרינווד) והלכתי לבית-המדרש לארכיאולוגיה לשמוע את הרצאתו של מייזלר [פרופ' בנימין מזר[1]] על חפירות שיך-אברק. הקהל היה כמעט כולו יהודי. סר צ'ארלז מארסטון[2], הארכיאולוג הנוצרי האדוק, קנאי נלהב לתנ"ך, החוגג בספריו את ניצחון המקרא על ביקורתו בעזרת הארכיאולוגיה, ישב ראש ופנה בקריאה נמרצת ליהודים לתרום למפעל חשיפת עברו הקדמון של עמם. הפילם [הסרט] עשה רושם כביר.
[---]
אחר-הצהרים היו בבית-הנבחרים "חילופי-יריות" בין ידידינו ומלקולם מקדונלד בשאלת האוניות המוחזרות.
החלטתי להתייעץ מחר עם דידס בשאלת המכתב ל"טיימס" - שמא יסכים בעצמו לחתום, ואם לא - ייעץ אל מי לפנות. בראשונה עלה בדעתי, שמא יסכים דאף קופר לחתום על מכתב כזה. הוא כתב לפני כמה ימים מאמר ב"איוונינג סטאנדארד" ובו הציע להשתמש בפליטים לצורכי צבא. חשבתי שבירור ההצעה הזאת יכול לתת לי אחיזה טובה לשיחה איתו. מהמשרד פנו למזכירו, אך התברר כי הוא יצא לימים אחדים לצרפת. טילפנו וטילפנו בלי סוף - הוא כבר חזר - הבטיחו לנו תשובה, אך לא יצא מזה כלום וחדלנו לטלפן.
אנשינו חזרו מרוצים מהשיחה עם ראשי הלייבור. הם קיבלו על עצמם להתראות עם ראש הממשלה.
מברק מוושינגטון - תשובה למברקי מאתמול על השעה המכרעת: בטוחים שהנשיא עושה כל מה שאפשרי לפי הרגשתו ברגע זה. דעותיו ידועות ללא כל טעות לממשלה הבריטית. גרין[3] שלח מכתב לנשיא עם מברק שקיבל מהארץ (גילוי-הדעת של מועצת המפלגה).
זאת אומרת שאינם מוצאים כי אפשר להניע את הנשיא לפעולה חדשה.
מאוחר בערב מברק מירושלים: "מציעים כצעד אחרון להתאמץ לארגן משלחת לראש הממשלה, מורכבת מהארכיבישוף, בולדוין[4], לויד ג'ורג', ססיל[5]. מציעים שתתייעצו עם דידס על אישים אחרים".
עיינתי ובאתי למסקנה שנוכל לפנות לאנשים אלה רק בשמו של וייצמן, ולכך דרוש לי אישור מפורש שהוא מסכים לפעולה זו. הברקתי זאת לירושלים.
הברקתי לבן-גוריון הצעה שאני נושא אתי זה כמה ימים: לבחון מחדש אם אי-אפשר לכנס את הקונגרס הקרוב באמריקה. לקונגרס באיזה מקום שהוא באירופה תחסר סביבה אוהדת והוא יהיה מחוסר כל הד. לקונגרס באמריקה יהיה היקף של יהדות בת ארבעה מיליונים ועיתונות כללית ערה לצרכיו ולהתעניינותו של ציבור הקוראים היהודי. אם לא יתקיים הקונגרס באמריקה ברור שלא יתקיים שם שום כינוס חשוב אחר מכל אלה שחשבו עליהם. לעומת זה, כינוסם של הקונגרס ומועצת הסוכנות באמריקה יהיה חופשי מכל אותם החששות והערעורים שנתעוררו לרגל התוכנית של ועידה מיוחדת - מי ומי המשתתפים, הפגנה נגד בריטניה וכו'. ישנם קשיים עצומים - הסעת מספר רב של אנשים מארץ-ישראל ומאירופה לזמן כפול מזה של קונגרס רגיל באירופה, הוצאות כפולות וכו', אך אין אלה קשיים שאי-אפשר להתגבר עליהם. מותר אפילו להקטין באופן נמרץ את מספר המשתתפים על-ידי הגדלת מפתח הנציגות. עשיתי חשבון לחלוקת כוחותינו ובאתי למסקנה שאני עצמי לא אוכל במקרה זה להשתתף בקונגרס. תמיד יש בעיה חמורה של חלוקת כוחות בין שני חצאי כדור-הארץ - אמריקה מזה, ארץ-ישראל ולונדון ואולי ז'נבה מזה. ייתכן שבגלל החגים אי-אפשר יהיה לקיים אז את הקונגרס בראשית אוגוסט - אבל כדאית דחייה לסוף ספטמבר ובלבד שתהיה לנו הפגנה יהודית כבירה באמריקה.
הערות
[1] פרופסור בנימין מייזלר (מזר) - ארכיאולוג והיסטוריון. יליד פולין (1906). עלה ארצה ב-1929. רקטור האוניברסיטה העברית 1961-1952, ונשיאה 1961-1953. ב-1936 החלה משלחת בראשותו לחפור בשיך-אבריק היא בית-שערים והעלתה ממצאים חשובים על חיי הקהילה היהודית הקדומה במקום.
[2] סר צ'ארלז מארסטון (Marston Charles Sir) - (61867-194) - ארכיאולוג וחוקר-תנ"ך בריטי. פירסם מחקרים בשאלות ארכיאולוגיות בניסיון לאשר את דברי התנ"ך. מבין ספריו: Comes Bible The (1934), Alive True is Bible The (1937).
[3] וויליאם גרין (Green William) - (1952-1870) - מחשובי מנהיגי הפועלים בארצות-הברית. מ-1924 מזכיר האיגוד המקצועי הגדול של ארצות-הברית "הפדרציה האמריקנית לעבודה" (F. L. .A).
[4] סטנלי בולדווין (Baldwin Stanley) - (1947-1867) - ראש ממשלת בריטניה בשנים 1929-1924 ו-1937-1935. ראה כרך ב', עמ' 458, הערה 16 מ-16.2.1937.
[5] לורד רוברט ססיל (Cecil Robert Lord) - (1958-1864) - מדינאי בריטי איש המפלגה השמרנית. היה פעמים אחדות שר בממשלות בריטניה. התפרסם במאבקו לשלום בין-לאומי. חתן פרס-נובל לשלום (1937). שיתף פעולה עם הנשיא וודרו ווילסון ועם גנרל סמאטס מדרום-אפריקה בניסוח וגיבוש אמנת חבר הלאומים. סגן שר-החוץ בתקופת מתן הצהרת בלפור.
