מתוך יומן העבודה - לונדון, 23.3.1939
שם הספר  יומן מדיני 1939
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - לונדון, 23.3.1939

 

 

מתוך יומן העבודה                                                               לונדון, 23.3.1939

 

מכתבו של וייצמן ב"טיימס" ניתן לא במקום המכובד ביותר - לא בראש העמוד התיכון כמו מכתבו על הפליטים לפני חודשיים, אלא בין המכתבים למערכת השניים במדרגה - אך הפסד זה יצא בשכר הזכרת המכתב במאמר הראשי על הספר הלבן, מאמר הנוזף בממשלה מתוך הסתמכות על וייצמן. נאמר שם: "נקודה אחת השייכת מאוד לעניין, ואשר הנציגים הבריטים יכלו לעמוד עליה, הושמטה באופן מוזר מהרצאת השקפתם. היא נתונה במכתבו של ד"ר וייצמן המתפרסם בעמוד אחר בגיליון זה. ודאי מוזר הדבר כי המשלחת הערבית לוועידת-השלום, שבראשה עמד האמיר פייצל ואשר הכילה שנים מהנציגים הערבים שהשתתפו בוועדת הלורד צ'נסלור, לא הגישה כל תביעה על ארץ-ישראל למועצת החמישה בוורסאי[1] - אם היא הייתה משוכנעת אז בצדקת טענתם של הערבים לאותה ארץ".

[---]

ניימיר הכין נוסח של מכתב בשביל חיים לראש הממשלה, אך אחר-כך טילפן לי כי בפי סבורה שאין לשלוח את המכתב כלל - צ'מברליין אינו בקי בעניין ולא יתפוס את החשיבות המיוחדת של מסקנת הספר הלבן [על איגרות מק-מהון] - מכל זה יצא רק רוגז שאנו מטרידים אותו בשעה כזו כשהוא שקוע בסבך האירופי החמור.

בפי טילפנה כי לפי ידיעותיה יופיע הספר הלבן [על מדיניות הממשלה] בשבוע הבא. ובכן כל הדיבורים על דחייה היו דיבורים בלבד. אם יופיע הספר בשבוע הבא יישאר עוד זמן מספיק לקביעת הוויכוח בבית-הנבחרים לפני התחלת פגרת הפסחא (6 באפריל). דוליק גמר את הכנת החומר לוויכוח - כחמישים עמוד. שלחתי טופס לשטיין לחוות-דעת. צריך יהיה לחלק את החומר לכמה צרורות, בתוך כל צרור סממנים ממינים שונים, ולמסור את הצרורות לצירים שונים.

אחר-הצהרים ישבתי עם לוקר על החומר שהכין לחוברת חדשה - אוסף מסמכים והודעות הקובעות את תוכנם של הצהרת בלפור והמנדט. אף זה מיועד לוויכוח בפרלמנט.

[---]

בערב אצל וייצמן - מסיבת-פרידה ערב צאתם לארץ-ישראל. עם נסיעתם הפעם מתחסל אדיסון קרסנט, מספר שישה-עשר. הבית יוצע למכירה. הם גרו בו משנת 1918. פירוק זה גם הוא מסמל כאילו את סיום תקופת הצהרת בלפור.

 

הערות

[1]  חמשת שרי-החוץ של המעצמות הגדולות - בלפור (בריטניה), פישון (צרפת), סונינו (איטליה), מאקינו (יפאן), לנסינג (ארצות-הברית) - אשר ניהלו את ועידת-השלום בוורסאי.

 

העתקת קישור