ראיון עם גנרל הייניג                                                        ירושלים, 12.10.1938

 

המפקד הכללי פתח ואמר, שהוא שמע שאני נוסע לאנגליה וחשב כי מוטב שיתראה עמי עתה לפני נסיעתי משיעשה זאת לאחר שאחזור.

הודיתי לו על שקיבלני לראיון ואמרתי שהעניין היחיד בו רציתי לדון עמו כבר הובהר בינתיים בשיחה שהייתה לי ולחברי עם קולונל קיית-סימונס[1]. אף-על-פי-כן אנצל את ההזדמנות להדגיש שנית את הצורך במתן קורס-אימונים מרוכז למגויסים היהודים לפני שהם נשלחים לתפקיד, התרשמנו כי מניחים שיש ברשותנו מאגר בלתי-נדלה של אנשים מאומנים, רושם זה מוטעה הוא. היה לנו מספר גדול למדי של אנשים בעלי אימון צבאי כלשהו, אולם רובם כבר נקלטו בהגנת יישובינו ובתפקידי-משטרה כלליים, שכן למטרה זו סיפקנו לאחרונה אנשים לממשלה. כך נדלה עד תום המאגר של אנשים מאומנים ומעתה ואילך חשוב שיובן שכל אדם אשר נספק צריך יהיה לאמנו היטב לפני שיפקידו בידיו תפקיד אחראי כלשהו.

[---]

המפקד הכללי אמר שיקחו זאת בחשבון. הוא שאלני אם יש לי מה לומר על האימון הנוסף הניתן לשוטרים המוספים שלנו.

אמרתי, שזוהי בדיוק הנקודה בה דנו עם ראש המטה שלו, ולצערי היו התוצאות שליליות. קולונל קיית-סימונס סבר שאין עתה אפשרות להקצות מדריכים לאימון יחידות של שוטרים מוספים יהודים. זה חבל מאוד, כי ללא מחנות עם סידורים קבועים, פחות או יותר, לאימון שוטרים מוספים תלך רמת היעילות של הכוח ותשקע ואילו אנו רצינו לראות אותה עולה.

הגנרל התחיל להתעניין ואמר שאפשר יהיה לסדר זאת בשבילנו. הוא סובר כי כשיגיעו היחידות הנוספות אפשר יהיה להעמיד לרשותנו מדריכים.

הגנרל הזכיר שקולונל קריסטל מחיל-הספר העבר-ירדני סידר בעמק הירדן, במטווח של החיל, קורס ירי לכמה מאנשינו בסביבה. הוא נדכא לשמוע שעד אז לא הייתה לאנשים אלה הזדמנות לתרגילי-ירי והוא שמח שקולונל קריסטל יכול היה לסדר זאת.

[---]

הגנרל אמר שהוא מצפה כי הפעולות נגד הכנופיות יתחילו במהרה בקנה-מידה גדול, וחשב שיש למהר כי החורף מתקרב ולא נותר עוד זמן רב מעתה ועד חג-המולד (תאריך חג המולד נזכר כנראה כתאריך חשוב בלוח הפוליטי).

חלק נכבד מהשיחה תפסו נושאים פוליטיים - צ'כוסלובקיה ועתידה של ארץ-ישראל.

הצבעתי על ההקבלה הברורה ואמרתי שהניסיון הצ'כוסלובקי מילא את ליבותינו בחזות קשה. הממשלה הבריטית הנוכחית כנראה רוצה מאוד למצוא בכל מקום את הדרך הקצרה ביותר לשלום ולביטחון בלי להיטרד יותר מדי בקשר לעתיד הרחוק. במקום שתיווצר חזית אנגלו-צ'כית אשר תציג אולטימטום לגרמניה נוצרה חזית אנגלו-גרמנית שהציגה אולטימטום לצ'כוסלובקיה. אם נעביר אותו מצב לארץ-ישראל פירושו יהיה חזית אנגלו-ערבית מאוחדת שתציג לנו אולטימטום.

הגנרל סבר שההשוואה אינה תופסת. מקרה צ'כוסלובקיה הוא יחיד במינו. לא צריך היה לתת לצ'כים לשלוט בגרמנים. הייתה זו אחת הטעויות הגורליות של חוזה ורסאי. טוב מאוד שנמנעה מלחמה בשל צ'כוסלובקיה.

אמרתי, שאין איש שמח יותר מאיתנו שנמנע טבח אירופי חדש אשר היה גורם להשמדה מוחלטת של קהילות יהודיות שלמות. חלחלה אוחזת אותי כשאני חושב מה עלול להיות גורלם של יהודי גרמניה במקרה מלחמה. ודאי היה עולה בחלקם גורלם של הארמנים בתורכיה. שיטות ההשמדה אולי לא היו כה ברוטליות, אולם ודאי היו לא פחות יעילות. אף-על-פי-כן עצם העובדה שנמנעה מלחמה אין בה כדי לגרום לנו שמחה. הדרך בה נפתרה בעיית צ'כוסלובקיה היא ניצחון הכוח על הצדק.

הגנרל חזר ואמר כי מה שקרה בצ'כוסלובקיה אין הכרח שיישנה בארץ-ישראל.

הסכמתי שאין הכרח. לפחות מבחינה אחת יש הבדל עקרוני בינינו לבין צ'כוסלובקיה. הצ'כים יכלו לשאת את אסונם בשלווה, כי יקרה אשר יקרה קיומם כעם מובטח. הם מהווים קהילה מלוכדת המושרשת היטב באדמת אבותיה. אפילו תחדל צ'כוסלובקיה להתקיים כמדינה עצמאית וישלוט בה כוח זר, הצ'כים והסלובקים כעם לא ייהרסו. לגבינו המצב שונה לחלוטין. עלינו ליצור את עמנו מחדש בארץ-ישראל והשאלה היא אם תינתן לנו אפשרות. הקיום הלאומי של העם היהודי מוטל כאן בכף. הבנה בין הבריטים לערבים על חשבוננו תהיה הרבה יותר חמורה בשבילנו משהיה הסדר מינכן בשביל הצ'כים. אין לנו אפשרות לקבל הסדר כזה בשקט. אין פירושו של דבר שנמרוד נגד הבריטים, אולם נעשה כל מה שביכולתנו נגד מדיניות המכוונת להכניסנו כאן למיטת-סדום. מדיניות כזאת לא תביא לשלום אמיתי בארץ-ישראל.

הגנרל סבר שאינני צריך לחשוש כל-כך. הוא היה בטוח שנגלה כי בריטניה נוהגת כלפינו בהיגיון.

אמרתי, שאני מתפלל לאלוהים כי אומנם כך יהיה. אין לי ספקות בקשר לניצחון הסופי של ענייננו. זו רק שאלה של זמן ושל המאמץ והקורבנות הנדרשים. העם היהודי יחזיק מעמד עד הסוף. השאלה היא האם עלינו להוסיף את בריטניה לרשימת המכשולים בדרכנו, או שנוכל ללכת בעזרתה, אין צורך לומר שאנו מעדיפים את האפשרות השנייה, אבל אין זה תלוי בנו. בארץ-ישראל אנו הכוח הקונסטרוקטיבי. לרוע המזל הערבים הם דסטרוקטיביים. יהיה חבל מאוד אם בריטניה תהיה רק אובסטרוקטיבית.

שוב אמר הגנרל שאל לנו לחרוד כל-כך. הוא הוסיף עם זאת, שאם יושג הסכם בין הבריטים, היהודים והערבים יהיה זה מאורע גדול. הוא שאלני מה הם, לדעתי, הסיכויים להסכם משולש כזה.

אמרתי, שבנסיבות הנוכחיות אני מסופק מאוד. אילו היינו כוח גדול יותר בארץ-ישראל היו פני הדברים שונים. אני מאמין באמונה שלמה כי לכשנהפוך לגורם חשוב יותר יסכימו ערביי פלשתינה והארצות השכנות לקבלנו כעובדה מוגמרת ואז הם ימצאו דרכים אין ספור להפיק תועלת מנוכחותנו. אבל זו דרישה גדולה מדי שיסכימו מראש לגידולנו ולהתחזקותנו. בריטניה חייבת לעזור לנו להגיע לעמדה כזאת שיהיה כדאי לערבים לכרות עמנו ברית-שלום. עצם העניין הוא עלייה. כדי להתקיים הכרח חיוני הוא בשבילנו שתהיה לנו עלייה ניכרת. קשה מאוד לקוות שהערבים יסכימו למשהו המתקרב למה שאנו רואים כמינימום העלייה. בהיעדר הסכם כולל נשאלת השאלה באיזה צד תתמוך בריטניה בארץ-ישראל.

הגנרל העיר משהו אשר השתמע ממנו כי אומנם אין הוא מוציא מכלל אפשרות הסכם אנגלו-יהודי, אבל עדיין סבור הוא שהמטרה צריכה להיות הסכם בין שלושת הצדדים, ולא הוכח עדיין שאין להשיגו.

הגנרל המשיך וביטא את אמונתו באפשרויות גידול נוסף הטמונות למעננו בארץ-ישראל. הוא דן באפשרויות פיתוח חקלאי והתעניין לשמוע על ההתקדמות שחלה אצלנו בשנים האחרונות למרות המצב המעורער בארץ: גילוי מקורות-מים חדשים וחקלאות אינטנסיבית.

הרחבתי את נושא העלייה והתחלתי בצידה החקלאי של הבעיה. המשכתי בטיעון למען עלייה המבוסס על צורכי הביטחון והזכרתי את האפשרות לאספקת כוח-אדם משובח לצרכים צבאיים מפולניה, גרמניה ומקומות אחרים. על כך לא הייתה תגובה והגנרל היטה את השיחה חזרה לענייני חקלאות ושאל שאלות מפורטות על ענפים מסוימים.

[---]

כשנפרדנו ביקשני הגנרל לדרוש בשלום וייצמן, ממנו קיבל לאחרונה מכתב.

[---]

 

הערות