דברים בישיבת הנהלת הסוכנות                                                            ירושלים, 7.10.1938

[---] אני שולל לחלוטין את הצעת הבריטים שנפנה לאבן סעוד;[1] ואין זה סותר את כוונתנו לשלום עם הערבים. עלינו להתייחס לכל הצעה מבחינה מדינית, ולשם כך יש לחדור ולהבחין מהי הכוונה האמיתית של ההצעה. הממשלה הבריטית מכירה היטב את אבן סעוד. היא יודעת מהו המינימום שעליו לא נוותר, ושבין המינימום הזה ובין הצעת אבן סעוד יש תהום. [---] ייתכן גם שאבן סעוד לא ירצה כלל להיפגש איתנו, אז תוכל הממשלה הבריטית לומר לנו: הנה גם אתם ניסיתם לבוא בדברים עם הערבים ולא הצלחתם, אין איפוא דרך אחרת אלא להיכנע. אני סבור על-כן שתשובתנו להצעה זו של הממשלה צריכה להיות שלילית בהחלט. במצבנו עתה יש צורך בלחץ מכסימלי על בריטניה, ורק על בריטניה.

מאז פרוץ מאורעות 1936 היוזמה היא בידי הכוח הערבי הלוחם, וכל מי שאיננו שייך לכוח זה כאילו איננו קיים בארץ. רבים מהערבים המתונים ברחו מן הארץ וויתרו על כל יוזמה פוליטית, מפני שידעו כי יורידו אותם מייד מהבמה אם ינסו לדבר על ויתור או פשרה. מטרתו הפוליטית של הכוח הערבי הלוחם היא להביא את בריטניה לידי ויתור. הם יודעים שאם יביאו אותה לכלל ויתור ישיגו הרבה יותר מאשר יוכלו להשיג מאיתנו. ונראה שהם בטוחים כי ישיגו ויתור זה ממנה. יש לנו הוכחות לכך - הרי עשינו כמה וכמה ניסיונות למשא-ומתן עם הערבים. פנינו לממשלת סוריה וביקשנו ממנה לתווך, היא הבטיחה, והתוצאות ידועות. ד"ר מגנס ניסה, והתנאי הראשון למשא-ומתן מצידם היה - שהיישוב היהודי בארץ לא יגדל. גם נורי סעיד פחה ניסה לתווך, ואף הכניס תיקון משלו - עלייה מסוימת במשך תקופה מוסכמת שבסופה נישאר מיעוט, ועם גמר התקופה תהיה העלייה תלויה בהסכם הדדי. פירוש הדבר - הסכמה מראש מצידנו למעמד של מיעוט בארץ. ואפילו להצעה זו לא השיג נורי את הסכמת המופתי [---] מה איפוא נציע לערבים אם נפנה אליהם?

[---] יש קודם-כל צורך ליצור מכסימום של עובדות שיחזקו את כוחנו בארץ. בלונדון מכינים לנו כנראה הגבלות פוליטיות. ייתכן שלונדון תנצח עתה, אולם בה במידה שנגביר את כוחנו כאן נפחית מתבוסתנו הפוליטית. אפשר, למשל, לרכוש כיום 10,400 דונם על גבול הצפון בקרבת חניתה. נכון שגורל חלק זה של הארץ איננו ברור. ישנן ארבע אפשרויות:

1. שחלוקת הארץ תבוצע ותוקם מדינה יהודית, אשר הגליל יהיה בתוכה. אילו היינו בטוחים בכך לא הייתי ממהר כלל בקנייה זו;

2. שהארץ תחולק ותוקם מדינה יהודית, אשר הגליל לא ייכלל בה;

3. שהגליל יישאר תחת מנדט בריטי, וזכויותינו שם תהיינה מוגבלות;

4. שחלוקה לא תהיה, ותוטלנה הגבלות על רכישת קרקעות, אשר תחולנה בוודאי על הגליל. אם תתאמתנה ההנחות האחרונות חשוב לנו מאוד לרכוש את הקרקע כבר עתה. חניתה קיימת, ואינני יכול לתאר לעצמי שניאלץ לפנותה. לחניתה יש רק 4000 דונם; וחשוב לאין ערוך שייווצר סביבה גוש של משקים יהודיים. מה שנרכוש עתה לא יוכל איש להוציא מידינו. ואם הקרקע תהיה שלנו נוכל להתיישב עליה בכל משטר שהוא. [---]

עלינו להמשיך במלחמתנו המדינית בלונדון. אני בהחלט מקבל את הקו של בן-גוריון שיש להילחם על כל עמדה ועמדה. קודם-כל עלינו לעמוד בדרישתנו להקים את המדינה היהודית, כפי שהובטח לנו. כשיציעו לנו ברירה - נדון בה.

הערות