דברים בישיבת הנהלת הסוכנות                                            ירושלים, 4.9.1938

אני מסופק אם נוכל לדרוש ב"שדיול" הבא יותר מ-300-250 רישיונות. ברור שאם ננקוט מספר בלתי-מציאותי לא נשיג מאומה. נצטרך להצביע על מקרים מיוחדים, וברור שכל מקרה ייבדק בדיקה מעולה על-ידי הממשלה. [---]

אני מסופק אם נשיג רישיונות על חשבון הקטיף. אגב, מעולם לא ביססנו את דרישתנו לעלייה על סמך הקטיף. היה שאמרנו כי בעונה הקרובה תהיה נטיעה גדולה, בינתיים יהיו האנשים עסוקים בקטיף, ועל יסוד זה ביקשנו עולים נוספים. אבל את עצם הבקשה ביססנו על יסוד הנטיעות ולא על יסוד הקטיף עצמו. ועוד: חוסר-העבודה בארץ גדול, והוא הולך וגדל. אפשר להסביר לממשלה שמחוסרי-העבודה אינם באים בחשבון להתיישבות, אבל אי-אפשר להסביר לה מדוע לא יועסקו מחוסרי-העבודה בעבודות-הקטיף. יש בארץ התרוששות כללית בעיר ובמושבה. נער, זקן ואישה ילכו לעבודת-הקטיף. רבים מהאנשים האלה אינם רשומים כלל כמחוסרי-עבודה. אני מפקפק איפוא אם נשיג אפילו את 750 הרישיונות למושבות כפי שמציעה מחלקת-העבודה.

אני מסכים להגדלת התביעה למומחים שלא בתחום התעשייה, אבל גם בסעיף זה צריכה דרישתנו להיות מצומצמת מאוד, אם אנו רוצים לשכנע את הממשלה. לדעתי לא יוכל המספר לעלות על 50.

הצעת שפירא[1] בדבר העלאת ילדים נראית לי כחיונית ביותר. הוא טוען גם שארץ-ישראל צריכה להיות עכשיו מקום-מקלט לפליטים יהודים, אבל אי-אפשר להחזיק את החבל בשני קצותיו. אם מדובר בפליטים, הרי אין לדרוש "שדיול" על סמך יכולת-הקליטה. הממשלה אולי תשמח מאוד לצאת ידי חובה במתן 500 רישיונות לפליטים, שאז לא תהיה מחויבת לתת לנו "שדיול" ויתר סוגי העלייה. מובן שבעיית יהודי אוסטריה קיימת, ויחד עם הגשת ה"שדיול" יהיה צורך לפעול פעולה פוליטית נמרצת בלונדון. נבקש את ד"ר וייצמן לפנות אל מיניסטר-המושבות ולדרוש ממנו בכל תוקף לקבוע ל"שדיול" מסגרת כזו שתאפשר לנו מתן עזרה ניכרת ליהודי אוסטריה.

אני מפקפק אם יעלה בידינו להשיג רישיונות לעולים-קרובים על יסוד קרנות מיוחדות. הממשלה לא תחדש חידושים בעלייה דווקא עתה, ערב פירסום דוח "ועדת-החלוקה". אבל יחד עם מכתבנו על ה"שדיול" נפנה לממשלה בדרישה לבטל את המכסימום הפוליטי. בטיעון שלנו נתבסס על חוסר ההיגיון באי-מתן רישיונות לקרובים שלא בגיל-העבודה, וכדי לתת חיזוק יתר לעליית הנוער נספר גם על התנועה הציבורית למען ילדי אוסטריה. על יסוד כל אלה נטען נגד כך הגבלה שאינה מאפשרת אחר-כך לממשלה להיענות לתביעותינו בשעה שמתרגשות עלינו צרות.

הערות