חלב, [אוג' או ראשית ספט'  1918]

יקירי יקותיאל!

 

 

בזה רצופים גיליונות מהאג[1] וחוברות (להבדיל) משווייץ. כאלה אקבל גם להלן ואשלח על פני המים.

 

מרוב אנוכיותי עלי להודות כי יותר משליהַנות את הציבור כוונתי ליהַנות את חברַי, ע"כ אבקשך:

א. לבלתי הוציא את הגיליונות מחדרך או מחדר פיני. כל הרוצה יבוא יקראם אצלכם. לא לתיתם לאיש הביתה - לא משום סכנת הסוד דווקא (קצת גם משום זה), כ"א בעיקר לבל יאבדו.

ב. לא להחזיקם זמן רב בדמשק.

ג. כתום קריאתם אצלכם לערכם כסדרם ולשלחם בהזדמנות בטוחה  ל ר ב ק ה.  היא תעשה את הדרוש במקומה ותשלחם הלאה.

 

                                                           משה

 

אחר ימים אחדים.

 

הברנש שצריך היה לנסוע התמהמה. עתה שולח אני ע"י סלומון. בקיצור:

א. יש תקווה לנסוע לסוכות [20.9.1918] הביתה. תלגרף אם תיסע ואז אתלגרף לך אם תחכה לי או לא.

ב. לרבקה דאגתי מאוד. מכתבכם טרם קיבלתי. את תלגרמתי השנייה שלחתי בטרם קיבלתי את תשובתכם על הראשונה.

ג. המוכ"ז סלומון - בחור כארז ראוי  ל א מ ו ן  מ ו ח ל ט  ולעזרה וסעד בכל שיצטרך. אם יעלה חפצו בידו - תפתח את המעטפה השלוחה על שם אמי, תוציא שתי תמונות ותמסרן לו. תכתוב לרבקה, כי את התמונות לקחת עפ"י פקודתי. הסיבה אבאר אני. אם יתהווה הדבר, תלגרף לי: gesund bin (גרמנית: אני בריא), תוסיף מה שתרצה.