מתוך יומן העבודה - ירושלים, 7.7.1938
שם הספר  יומן מדיני 1938
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - ירושלים, 7.7.1938

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                ירושלים, 7.7.1938

 

[---]

כשהגעתי לירושלים שמעתי שבחיפה עדיין המצב נסער מאוד. מספר יהודים נסקלו, או נדקרו בחלק המזרחי של העיר. לא נראו סימנים שהשלטונות משתלטים על המצב. לא נתגלה דבר בקשר למקור הפצצה הראשונה. ההנחה המקובלת על הערבים ואשר השלטונות שותפים לה בדרך-כלל היא שהפצצה נזרקה או הונחה על-ידי יהודים. נראה שדוניה נהרג שעה שעזר לקצין-משטרה ערבי נוצרי שנפצע מההתפוצצות או מתגובת האספסוף [---]. קורפורל יהודי עצרו ושאלו אם יוכל לקחת לבית-החולים קצין פצוע. הוא לקחו, אך כשניסה לנסוע נורה ונפצע שני פצעי-מוות בגבו.

[---]

זסלני חזר מהעמק ומסר כי עניינו של וינגייט מסתדר. בתוספת ל-25 הבחורים שכבר גויסו רשמית, יהיו עוד 50 שיישבעו בימים הקרובים. כדי למנוע את ההאשמה שמשתמשים בשוטרים מוספים יהודים, אשר הצדקת קיומם היא ההגנה על יישובים יהודיים, כדי להילחם בערבים בשדה, הוחלט לבדות סיפור שה-50 הללו מגויסים למשטרה הסדירה תוך הבנה שהם ישוחררו מייד כשתיפסק צורה זו של פעילות. כמו-כן הוחלט שמתוך 160 השוטרים המוספים שגויסו לשירות פעיל, במחוז הצפון, תוך תקופת הקציר, ישמשו 100 כעתודה לפלוגות-הלילה, לאחר שלא יהיה עוד צורך בשמירה המיוחדת עקב תקופת-הקציר.

רוטנשטרייך מת וכולנו נאספנו סביב מיטתו.

כל הערב עבר תוך שיחות טלפון מחיפה. חקירת מאורעות ה-6 ביולי הופקדה בידי קצין-משטרה ערבי[1]. הוא אחד מטובי הקצינים של ה-C.I.D[2] אולם הוא ערבי. ועד הקהילה בעזרת ארגון עורכי-הדין היהודים החל לאסוף עדויות. יש בידם אינפורמציה מרשיעה ביותר ביחס להתנהגות השוטרים המוספים הערבים. עדי-ראייה דיווחו שהם ירו בכוונה אל יהודים, וכי באופן כזה נהרגו דוניה ויהודים אחרים. בנסיבות אלה אסור היה שהחקירה תהיה בידי קצין יחיד שהוא ערבי. חיוני היה שיצרפו לחקירה קצין יהודי בעל-מעמד.

 

הערות

[1]  קצין ערבי שמונה לחקור את מקרה הפצצה בחיפה - קצין-הבולשת שאוקי סעד.

[2]  Criminal Investigation Department - C. I. D - הבולשת הבריטית.

 

העתקת קישור