מתוך יומן העבודה                                                                   ירושלים, 3.7.1938

[---]

פגישת ההנהלה. כולנו הופתענו לראות את רוטנשטרייך[1] נוכח למרות מחלתו האנושה. הוא נכח רק זמן קצר. אחר-כך סיפר לאייזנברג שהייתה לו הרגשה כי זו עשויה להיות פגישתו האחרונה, לכן עשה מאמץ ובא.

[---]

חל מפנה בעניין גבעת-עדה. שני אחים, עורכי-דין ערבים מחיפה בעלי נטיות שלוות (האח השלישי הנמצא עתה בסוריה הוא בצד השני), באו אל קצין-המשטרה היהודי העוסק בעניין ובידיהם ידיעות:

1. שהאנשים חיים;

2. שהם ישוחררו רק תמורת שלושת הערבים שנתפסו לפני זמן-מה ליד יקנעם על-ידי משטרת-המוספים שלנו, כשהם נוסעים במכונית עמוסת מוקשים. דוח זהה קיבל הקצין מאחד מפקודיו הערבים, שאליו פנו שלושה אנשי כנופיה בהצעה דומה. בעת ובעונה אחת בוחנים גם כיוון אחר באמצעות יהודי בעל מוניטין מפוקפק שיש לו עסקים עם ערבים ממעמדו. אותו יהודי, לאחר שנועד עם חבר ערבי עליו נאמר שהוא משמש מעין אפסנאי כללי של הכנופיות, מאמין שאפשר לשחרר את הצעירים תמורת כופר נאה, בלי שיהא צורך לשלם תשלום פוליטי. תגובת מושל המחוז, לפניו הובא עניין החילופין, הייתה שלילית בהחלט.

[---]

הערות