דברים בישיבת הנהלת הסוכנות                                                       ירושלים, 20.4.1938

על המשא-ומתן האנגלו-איטלקי אין לנו יותר ידיעות מאלו שנתפרסמו בעיתונות. באחד העיתונים בארץ הופיעה ידיעה, שכאילו יש בהסכם סעיף על ארץ-ישראל, ושבריטניה מתחייבת להבטיח את האינטרסים של איטליה בארץ-ישראל. במצרים נתפרסם כל נוסח ההסכם וארץ-ישראל לא נזכרה בו. [---] הצירות האיטלקית במצרים מודיעה בשיחות פרטיות, שמלבד ההסכם בכתב יש גם הסכם בעל-פה בנוגע לארץ-ישראל: שלא תהיה חלוקה ושהמנדט יישאר בתוקפו. בשיחה עם יהודים הביעו אנשי הצירות האיטלקית במצרים את דעתם כי פיתרון זה הוא טוב יותר ליהודים, כי תוך 10 שנים יתפשטו היהודים בכל הארץ; ואם אז תעלה על הפרק הקמת מדינה יהודית יקבלו היהודים את כל הארץ.

הייתה לי שיחה עם קצין צרפתי גבוה. הוא הזהיר מפני אופטימיזם. לדעתו ימשיכו האיטלקים בחתירתם תחת בריטניה ובתעמולה נגדנו, כל עוד לא ייתפסו בכך.

קיבלנו אתמול הודעה סודית מהממשלה שהיא אישרה "שדיול" של 1000 עולים עובדים וחילקה אותו כדלקמן: 180 לפועלים עונתיים שקיבלו בזמנו רישיונות זמניים; 250 רישיונות לבעלי-מקצוע; 400 לחלוצים בחקלאות; 170 לרזרבה. החשש שהממשלה לא תאשר לנו עתה את 1000 הרישיונות נתבדה, אולם היא הודיעה שמ-400 הרישיונות לחלוצים חקלאים היא מעמידה עתה לרשותנו רק 100, ויתר 300 הרישיונות יהיו תלויים במסיבות. מחר בבוקר תהיה לי שיחה עם מילס בה אדרוש את הוצאת 400 הרישיונות מייד. החשבון שלנו מוכיח שיש צורך ביותר פועלים חקלאיים. טילגרפנו גם ללונדון וביקשנו פעולה גם מצידם. עלינו להיות מוכנים שדרישתנו לא תתמלא, ויעמדו לרשותנו לחלוקה לפי שעה רק 100 רישיונות לחלוצים. אשר לרזרבה של 170, הבטיח א. סמואל כי ייתן לנו 100 רישיונות בשביל עולים בלתי-ליגליים, והעודף של 70 רישיונות יישאר בידי הממשלה למקרים מיוחדים. [---] 250 הרישיונות לבעלי-מקצוע יינתנו הפעם בחלקם הגדול לעולי גרמניה ואוסטריה שיבואו לארץ בעזרת כספי המועצה הלונדונית ליהודי גרמניה. עד הזמן האחרון היינו משתמשים בסוג זה רק בשביל בעלי-מקצוע הנקובים בשמם.

[---]

אם אומנם תתאשר הודעת מר סמואל בנוגע ל-100רישיונות מהרזרבה לעולים בלתי-ליגליים, נוכל לתת 100 רישיונות לעולים כאלה שמצבם קשה ביותר. הבחינה שלנו תהיה לפי הוותק בארץ והמצב המשפחתי. [---] המזכיר הראשי הזמין את ד"ר וייצמן לפגישה והודיע לו שהנציב העליון ביקש ממנו להיוועד עם ד"ר וייצמן ולברר איתו את שאלת הקמת הנקודות החדשות שלנו בגליל. אינני זוכר שנשיא הסוכנות היהודית יוזמן לפגישה עם המזכיר הראשי. היו תקופות שד"ר וייצמן היה נפגש בלונדון עם מר שאקבורו[1], שהיה אחראי לענייני ארץ-ישראל, ולא עם מיניסטר המושבות.

אבל בארץ-ישראל היה המשא-ומתן בעניינים השוטפים שלנו גם בידי מנהל המחלקה המדינית. הנשיא היה נפגש תמיד עם הנציב העליון, ולא היה מטפל בעניינים שוטפים. הפעם מזמינים את הנשיא להיפגש עם המזכיר הראשי ולא עם הנציב העליון, וכדי לדון בעניין שוטף. אין זה מקרה אלא מגמה. לממשלה יש אולי טעם נוסף במקרה זה, שכן היא רואה אותי בעניין העלייה לנקודות חדשות כקיצוני, והם סבורים שעם ד"ר וייצמן יגיעו לידי הסכם; אבל הטעם העיקרי לדעתי הוא לקבוע נוהג חדש שלא היה נהוג עד עכשיו. כבר בשיחתו הראשונה איתי השתדל הנציב העליון להוכיח, כי השיטה הנכונה היא ללכת מלמטה למעלה, ולא לפנות ישר אליו. נראה שלפי מושגיו על תפקידו צריך הוא להיפגש עם אנשים ולשוחח איתם על עניינים כלליים, אבל בכל עניין מעשי צריך המעוניין לפנות למזכירות הראשית. ההזמנה לד"ר וייצמן באה כנראה לקבוע את השיטה הזאת. ייתכן שבמשך הזמן ייווכח הנציב עצמו שבשיטה זו לא ישיג מבוקשו.

בשיחותיו עם ד"ר וייצמן ועם אוסישקין הודה הנציב שהוא יודע רק מעט על ענייני ארץ-ישראל, ומכל שיחה הוא לומד. השיחה של ד"ר וייצמן עם הנציב הייתה כללית, בעיקר על הרקע של שאלת ארץ-ישראל ושאלת העם היהודי בגולה, [---]. הנציב אמר שהוא רואה את המופתי כמסוכן ביותר, והאנשים הנוסעים לסוריה כדי לנהל משא-ומתן איתו עושים לדעתו שטות, כי הם רק מגדילים את הפרסטיז'ה שלו. בכלל התרשם וייצמן יפה מהנציב. גם רוטנברג ונובומייסקי[2] קיבלו רושם טוב. לורד לייטון [3]3 אמר. שלדעתו יהיה זה הטוב בנציבים שהיו לנו עד עתה. גם האמיר עבדאללה מרוצה, כי הנציב העליון אמר לו שהחלוקה תצא לפועל, והוא גם יפסיק את שיטת ווקופ ויאפשר לו לפעול כמנהיג הערבים גם בארץ-ישראל [המערבית].

הערות