החדשות על הראיון של וייצמן עם ראש הממשלה ועל ראיון אחר עם אורמסבי-גור נמסרו בכל העיתונים מפי יט"א. לא שמענו דבר מן המשרד הלונדוני באופן ישיר וגם פלקור לא קיבלה כל חדשות. אתמול נתקבל מברק מיט"א על הראיון עם הליפאכס[1], וכשזעק גרביצקי[2] במברק ללונדון -מדוע לא נמסר הדבר על-ידי פלקור? - הוא קיבל תשובה שעצם עובדת הראיון הייתה אמורה להישמר בסוד. אם הייתה אמורה להישמר בסוד, איך זה דלפה אל יט"א? שלחתי מברק ללונדון ושאלתי אם אין הם יכולים למנוע הישנות דליפות כאלה.

גורדון דיווח על מסע הביקורת שערך רייס[3] לפני פרידתו. במסדרים שהתקיימו ברחובות, פתח-תקווה, גבעת-חיים, חדרה ועפולה השתתפו בסך הכל למעלה מ-700 שוטרים מוספים נושאי רובים. כל מיני יחידות-"עזר", כמו עזרה ראשונה ואתתים - הראשונה מורכבת מנערות במדים והשנייה מנערים צעירים - השתתפו במסדרים, ובכך קיבלו אופי רשמי. בעפולה קיבלה "מכונית משוריינת" להסעת תגבורות "הכשר חוקי" בדרך זו.

[---]

הברקתי ללונדון שנית בקשר להשלמת הקרנות הנחוצות לעליית חניתה. ישבתי עם רבינוביץ[4] וורטהיים[5] לדון בעניינים דוחקים של מחלקת העבודה. קיימת בעיית קליטתם של 800 עולים חדשים בזמן של אבטלה גדולה וגדלה. הרעיון הוא לשלוח 300 למושבים, 200 לקיבוצים ולמושבות, ולהשאיר רק 300 לקליטה כבודדים. כדי לאפשר קליטה בכל הכיוונים הללו נחוץ כסף להוצאות ראשונות: בסך-הכל 2000 לי"ש שאינן מצויות בתקציב מחלקת-העבודה. רוצה או לא רוצה, היה עלי להבריק גם על כך ללונדון, אל קפלן.

גרנובסקי בא לדון בענייני קרקעות. עד עתה היו הרכישות בצפון מנוהלות על-ידי עורך-הדין ויינשל[6] מחיפה, שהיטיב לעשות את תפקידו ובכלל היה הגיוני בכל דבר מלבד בפוליטיקה. חנקין, באופן טבעי, היה נרגז בשל הליכים בלתי-שיגרתיים אלה. גרנובסקי הצליח להפגיש את השנים ומעתה ואילך המשא-ומתן בקשר לרכישות נוספות ירוכז בידי חנקין בעזרתו של ויינשל.

המוכר המעותד של חלקת האדמה הבאה אחרי חניתה - שטח המשתרע מזרחה לה משני צידי הדרך - ערבי פלסטינאי, שחי שנים בברזיל ועתה חזר, העלה את המחיר ל-5 לי"ש, דבר שגרם תקלה במשא-ומתן.

בדקתי את ההצעה לייסד באמצעות רסקו יישוב חדש של יהודים מגרמניה על שטח של הקק"ל מדרום לנהריה. בהתאם להליכים הנוכחיים יש להודיע על כך לממשלה. רסקו קבעה את תאריך העלייה ל-15 במרס והזמן להודעה מוקדמת לממשלה הוא, באופן בולט, קצר מדי. לאור גישתה המסייעת של הממשלה בעניין חניתה חשבתי, כי מוטב לדחות מעט את העניין הבא והצעתי לרסקו שיתחילו בסלילת דרך ושאר עבודות-ההכנה עם קבוצת פועלים שתגור בנהריה, וידחו את עצם העלייה למקום עד תחילת החודש הבא.

[---]

קיבלתי ידיעות שמדיניות העלייה של הממשלה מן האחד באפריל ואילך תפורסם כנראה בשבוע הבא.

דויד הכהן טילפן מחיפה שג'מיל אביאד סובר כי תוכניתי בקשר לראש ממשלת לבנון אפשרית בהחלט. הוא היה מוכן לנסוע לבירות ביום שני, אך עמד על כך שד. הכהן יצטרף אליו, וזו הייתה כוונתי מלכתחילה.

בערב צילצל אלי היינץ לודביג אשר קלט זה עתה ברדיו את משפטי הסיכום מנאום-הפרידה של שושניג[7], אשר נסתיים ב"אל נצור את אוסטריה". הוא הסיק ממה ששמע שגייסות גרמניה זרמו פנימה. צילצלתי אל יורדה, הקונסול הכללי של אוסטריה, והוא אישר ששושניג התפטר. הוא סבר ששום גייסות עוד לא צעדו פנימה; הם היו צועדים לולא התפטר שושניג - או לפחות זה היה האיום בעזרתו הכריחה ממשלת גרמניה את שושניג להתפטר. יורדה סבר שכל זה הוא דבר "שלא נשמע כמותו". לפני מספר ימים בלבד הוא יעץ לי "לסמוך על שושניג" - הוא מכיר את האיש אישית והיה בטוח שהכל יהיה בסדר. בהמשך הערב באו ידיעות נוספות על ההפיכה הנאצית באוסטריה, הנעלמת כמדומה במהירות מעל מפת אירופה.

[---]

הערות