ראיון עם המזכיר הראשי                                                                           ירושלים, 10.3.1938

 

אמרתי, שבאתי לדון בעניין חניתה. קיבלתי את מכתבו בו הודיע לנו שהממשלה מתייחסת אל כוונתנו להקים התיישבות במקום זה "בדאגה רבה". כוונתי בבואי הייתה, קודם-כל, לנסות לשכנע שאין הממשלה חייבת להתייחס לעניין בצורה כה חמורה. אם איכשל בזאת אצטרך להבהיר מדוע אתייחס לכישלוני בדאגה רבה מאוד.

מודה אני שהעזה זו רצופה סיכונים, אולם כזאת הייתה כל העזת ההתיישבות שלנו בארץ. על כל נקודות-ההתיישבות הקדומות שלנו עברה תקופת התקפות ומבחינה זו היה מיקומן גרוע בהרבה מזה המעותד לחניתה. לא הייתה להן הגנה מאורגנת. לא היו להן דרכים. אותם ימים לא היו מכוניות בארץ והן היו הרבה יותר מבודדות מחניתה. לאנשינו בחניתה יהיו 40 עד 50 רובים, מחנה בנוי היטב וחומה. דרך הצפון עוברת לידם. הם נמצאים במרחק 40 דקות נסיעה בלבד מחיפה. אפילו בהשוואה לנקודות-ההתיישבות החדשות שלנו בעמק בית-שאן נראה מקומם כנוח יותר. המזכיר הראשי דיבר במכתבו על הקושי להחיש תגבורות למקום והצביע על כך שהבסיס הקרוב ביותר לתגבורות הוא עכו. אולם עכו נמצאת במרחק 25 דקות בלבד ולרשות הצבא תהיה דרך טובה לחניתה, בעוד דרכי עמק בית-שאן אינן עבירות בתקומת הגשמים. כשהותקפה טירת-צבי לא מכבר, לא הגיעה לעזרתה שום תגבורת. אשר לקרבת הגבול, מנקודת-השקפה מרחיקת-ראות על בעיות הביטחון, הרי זו סיבה נוספת להקמת יישוב יהודי שם. כיום פתוח הגבול לחדירת כנופיות ולהברחות נשק. הקמת יחידת הגבול הצפוני לא פתרה את הבעיה ואני יודע שבעיית הגדר לאורך הגבול נמצאת בדיון. לעומת זה, אם לאורך הגבול יהיו משובצים יישובים יהודיים יוגבל בוודאי מאוד חופש התנועה של השודדים והמבריחים. כעת מצויים באזור זה רק כפרים ערבים שאין הממשלה יכולה לבטוח בהם. בחניתה תתיישב קבוצת אנשים שיהיו נכונים לשאת יחד עם הצבא והמשטרה בכל ענייני הביטחון.

כאן התערב המזכיר ואמר, כי הוא חושש שהתיישבות יהודית ממש על הגבול תתגלה כאמצעי-משיכה לכנופיות ולא כאמצעי-הרתעה. הוא המשיר והסבירו כי מקור חששה של הממשלה הוא שכל אזור עכו הוא עכשיו "על הרגלים" והקמת יישוב יהודי באחת הנקודות החשופות ביותר במחוז, בשעה זו, תהווה גירוי חדש. מנקודת-ראות זו אין להשוות את חניתה עם היישובים שלנו בעמק בית-שאן. יש חשיבות מכרעת למצב בסביבות האזור ומבחינה זו אין להשוות בין אזור הגבול לבין עמק בית-שאן. המזכיר רמז, כי לו הוצע להקים התיישבות חדשה בעמק בית-שאן היה זה עניין אחר לגמרי. הממשלה יודעת שאנשינו נכונים לעמוד בסכנות ושיש ביכולתם להחזיק מעמד בהתקפה רגילה. זה עתה הוכיחו זאת בטירת-צבי. הממשלה חוששת שעל חניתה תיערך התקפה מרוכזת של כוח מזוין גדול, במגמה למחות את היישוב החדש מעל-פני האדמה, ושהתוקפים יוכלו להשיג את מטרתם לפני שאפשר יהיה להושיט למתיישבים עזרה צבאית ויצליחו לברוח אל מעבר לגבול בלי שאפשר יהיה לעקוב אחריהם. ייתכן שתינקטנה צורות התקפה אשר מפניהן לא יוכלו אנשינו להתגונן בכלל, כמו מארבים וצליפה אל קבוצות חורשים בשדה. בהביאו את כל הסכנות הללו בחשבון נראה לו שלא יכולנו לבחור שעה גרועה מזו כדי ליישב את האזור וטוב-טוב לנו לדחות זאת.

אמרתי, שלא נוכל לדחות. אנו קשורים בחוזה המחייב אותנו לתפוס חזקה על האדמה ב-28 בפברואר. האדמה לא תוכל להישאר בלתי-מוחזקת.

באטרשיל העיר שברשותנו אדמה לרוב בחלקים שונים של הארץ אשר לא תפסנו עליה חזקה.

הסברתי, שבכל אותם אזורים יש רצועות קרקע או קרקע בשולי אדמות שכבר יושבו והן עדיין לא פותחו בשל הקושי הכרוך בהכשרתן לעיבוד. במקרה הנדון עלינו לעסוק באזור מבודד של קרקע שאינה סמוכה לשום אזור אחר שרכשנו. אין אפשרות שלא לתפוס עליה חזקה, בלי להפקירה.

מלבד זאת, המשכתי, כרוך פה עניין נרחב יותר. בקשת הממשלה כמוה כבקשה להפסיק את פעולת ההתיישבות שלנו, ההתיישבות היא עיקר מפעלנו בארץ-ישראל - זוהי סיבת היותנו כאן. לא נוכל להעלות על הדעת שהיא תופסק אפילו בתקופה סוערת זו. על-פי המנדט חייבת הממשלה להקל על התיישבות יהודית צפופה. המנדט עדיין בתוקף ורק אתמול היה לנו העונג לשמוע את מיניסטר-המושבות אומר זאת בפרלמנט. האדמה בחניתה הייתה נטושה. היא לא נגזלה מאיש. קנינו אותה מאדם שהינו בעל-קרקעות נעדר, במלוא מובן המלה, שהרי הוא גר באמריקה. כשהממשלה אומרת לנו לא להתיישב על קרקע זו היא נוקטת צעד מנוגד בתכלית להתחייבויותיה על-פי המנדט.

המזכיר אמר, כי תיאר לעצמו שאזכיר נקודה זו. הוא רצה להבטיחנו שאין כוונה להפסיק את ההתיישבות היהודית. הבעיה היא אם להמשיך בה עכשיו באזורים מסוימים נוכח תנאי-הביטחון הגרועים. במכתבו, בו הביע תקווה שנמצא דרך לא להקים את ההתיישבות החדשה הוא אמר בפירוש "בינתיים".

שאלתי, לאיזו תקופת זמן מתכוון ביטוי זה.

המזכיר ענה, שהכוונה לכמה חודשים עד שתחלופנה הצרות הנוכחיות. אמרתי, שבשום אופן לא נוכל להשיב על דחייה זאת. אילו אמר שבוע או שבועיים היה זה עניין אחר, אולם לדחות הקמתה של התיישבות חדשה למשך חודשים מספר פירושו לדחות אותה לזמן בלתי-מוגבל. איש לא יוכל לומר בוודאות שבתום מספר חודשים הארץ תשקוט. יש לעשות הכל, כמובן, כדי להחיש את קץ הטירור, אולם נראה שהוא מקשה מאוד לגווע, ולאור הנסיבות אפשר שנצטרך לחיות בתנאים אלה משך זמן ניכר. הבעיה היא אם תופסק עבודתנו או תימשך שעה שהטירור נמשך. החלטתנו נחרצת שהיא חייבת להימשך, קודם-כל לגופה, אולם גם מפני שזו דרכנו להילחם בטירור. אין תקווה להביס את המופתי ואת כנופיותיו אלא אם כן חוסר התכלה שבטקטיקה שלהם יוכח להם בעליל. הם לוחמים כדי למנוע יהודים מלעלות לארץ וכדי להפחיד אותם שלא ימשיכו בעבודתם. אם יראו שלמרות כל מעשיהם מלבלבות נקודות-יישוב יהודיות חדשות, יבינו שכל ההרג שעשו היה לשווא. מאידך גיסא, אם ייודע שאין מרשים ליהודים להתיישב על קרקעות חדשות בגלל המצב הפרוע בארץ, זה עשוי לשמש כעידוד להחזקת הארץ במצב פרוע.

המזכיר אמר, שאין לממשלה כל כוונה לוותר לכנופיות. הוא מקווה כי מאחר שאני מכיר אותו אישית, בוודאי לא אאשימו בכוונות כאלה. דיכוי הכנופיות יימשך ללא הפוגה, אולם הבעיה היא שלא להקשות על המלחמה בטירור ללא צורך.

אחר-כך עברתי לצד הקונסטיטוציוני של הבעיה. ציינתי, שהממשלה כבר מואשמת בכך כי בעניין העלייה היא פוגעת במנדט, אשר הוצהר כי הוא שריר וקיים. עכשיו תחשוף עצמה להאשמה שהיא מנתקת עצמה מתנאיו בעניין ההתיישבות. תמה אני מה תשיב הממשלה להאשמות כאלה. פירושו של דבר הוא, כי בעוד המנדט נשאר פורמלית בתוקף, הרי למעשה מנחה את הממשלה מערכת שונה לגמרי של הנחיות שאין בינן ובין המנדט ולא-כלום.

לסיכום, אמרתי, נותר המצב הכלכלי שיש לחשוב עליו. מצבה הנוכחי של הארץ יש לו השפעה משתקת על המצב הכלכלי כולו. עשינו כל מה שבכוחנו לעמוד נגד השפעה זו ולשמור שגלגלי החיים הכלכליים ימשיכו לנוע. רצינו שהממשלה תעזור לנו במאמצים אלה ---

המזכיר אמר, שיצטרך להיפגש שוב עם הנציב ולהביא לפניו את נימוקי. הוא יודיענו את החלטת הנציב ללא דיחוי.

הפניתי את תשומת-ליבו לצורך לשמור את כל העניין בסוד וציינתי כי בעוד שאני ניהלתי את חילופי-הדברים בעניין ההתיישבות המעותדת בחניתה בעל-פה, הוא, המזכיר, כתב אלינו. אינני יודע אלו אנשים מטפלים בניירות אלה במזכירות והאם ניתן לסמוך על כולם. הסברתי, כי יהיה זה מאוד בלתי-רצוי וגם עלול להביא לתוצאות גרועות אם חוגים ערביים מסוימים ידעו על התוכנית יותר מדי מוקדם.

המזכיר הבטיחני שחליפת-המכתבים נשמרת בסוד. הוא הציע שבמקרה של תשובה שלילית הוא יבקשני לסור אליו ויספר לי על ההחלטה בעל פה.

הוא יצלצל אלי מחר ואם יאמר "הכל בסדר" פירושו של דבר שאנו יכולים להמשיך בתוכנית. אם תהיה החלטה שלילית הוא יאמר "בוא, בבקשה, לבקרני". הוא שאלני אם נתן למשטרה מספיק זמן לסידוריה הנחוצים במקרה שתוסר ההתנגדות.

בוודאי שלא נעמוד על ימים בכל הנוגע למשטרה, אמרתי.

המזכיר התעניין גם בטיב האנשים שיישלחו להחזיק במקום, האם תהיינה נשים ביניהם, האם יספקו להם את כל אמצעי-ההגנה הנחוצים, כגון גדר תיל וכו'. הסברתי, שהאנשים אשר יהוו את הקבוצה הראשונה נבחרו בקפדנות מתוך תשומת-לב לכושרם הגופני וליכולתם בהגנה. יסופקו להם כל הדברים הנחוצים. יהיו ביניהם אנשים בעלי-ניסיון, יודעי ערבית, הבקיאים באמנות יחסי-שכנים עם ערבים. בתחילה תהיינה רק נערות בודדות, הנחוצות לבישול ולשאר שירותי משק-בית. זו תהיה קבוצה חזקה ובטוח אני שאם תותקף תוכל ללמד את אנשי הכנופיות לקח.

המזכיר חזר והבטיח להודיעני מחר את החלטת הנציב.