מתוך יומן העבודה - ירושלים, 8.3.1938
שם הספר  יומן מדיני 1938
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - ירושלים, 8.3.1938

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                               ירושלים, 8.3.1938

 

הרצפלד בא לדון בכמה עניינים קרקעיים. האם יש חדשות בעניין החלפת שטח הסחנה בשטח אישראפיה[1] שני השטחים נמצאים בעמק בית-שאן.

הקרקע של סחנה נרכשה על-ידינו, אך נמצאת עדיין בידי פולשים בדווים.

עד כה נכשלו כל הניסיונות להניע את הממשלה לסלקם. לבסוף הציע קירקברייד[2] הצעת-ביניים, שנמסור את הקרקע לממשלה, זו תניח לבדווים שעליה ותיתן לנו במקומה את שטח הקרקע הממשלתית באישראפיה. קרקע זו נקנתה על-ידי הממשלה שנית מידי המועברים מעמק בית-שאן. זו אדמה חקלאית טובה עם שפע מים בעוד בסחנה גם הקרקע וגם המים - מלחה. יתר על-כן, בהיות הסחנה קרובה לבית-אלפא ותל-עמל אין החזקה עליה מחזקת את עמדתנו הפוליטית בעמק בית-שאן מבחינת הפוליטיקה הגיאוגרפית/ ואילו אישראפיה שהיא דרומית יותר נותנת בידינו אחת מעמדות-המפתח בעמק בית-שאן. בהתייעצות שהייתה בינינו ובין הקק"ל הוחלט לבדוק את האפשרויות להחלפה.

צילצלתי למזכירות וגיליתי שהממשלה הסכימה עקרונית להצעת החליפין והסמיכה את קירקברייד לקדם את העניין. הודעתי על כך לווייץ ולשטרן.

הנקודה השנייה של הרצפלד הייתה חירבת סמאח[3], שטח של 4000 דונם מזרחית לחניתה המשתרע משני צידי הדרך ובו גם מעיין נאה. המשא-ומתן על רכישתו הגיע למבוי סתום בשל המחיר. אם תחול העלייה לחניתה לפני חתימת עסקה זו חזקה על המחיר שיוסיף להרקיע. הוא הדגיש את הצורך בהחשת הרכישה. כבר כתבתי על כך לבן-גוריון.

הנקודה השלישית הייתה הצעה חדשה ומעניינת מאוד בעמק בית-שאן. מספר משפחות משבט ג'זאויה המפורסם נכונות לפנות את אדמתן ולעקור לעבר-הירדן (שבט ג'זאויה חונה משני צידי הנהר), בכך יתפנה שטח של 3000 דונם, כולו בגוש אחד, יחידה גדולה באופן מיוחד בעמק בית-שאן. מכיוון שהיא דחוקה בין שטחים שכבר נרכשו, זה יאפשר גיבושו של גוש הרבה יותר גדול. יתר על-כן, בדרך זו יימצא שטח של קרקע ממשלתית, שלא הוקצתה, מוקף מכל צדדיו, וזה יגדיל את סיכויינו לרכשו. הקושי הגדול ברכישה הוא המחיר. הערבים דורשים 10 לא"י לדונם, בעוד המחיר הממוצע ששולם עד כה עבור קרקע בעמק בית-שאן היה 6 עד 7 לא"י לדונם. אמרתי שהתכוונתי לערוך נסיעה לצפון ובמהלכה לבקר בכמה שטחים המוצעים לנו עתה. לאחר-מכן נוכל לקיים התייעצות עם הקק"ל על מדיניות רכישת הקרקעות שלנו בעתיד הקרוב.

פרופסור מהאוניברסיטה בא להיוועץ בי בקשר להצעה שהוצעה לו לקבל מינוי מטעם המדינה לתפקיד מדעי חשוב בארץ מזרחית. תקופת המינוי - 3 שנים. פירושו של דבר לעזוב את משרתו כאן למשך תקופה ארוכה למדי וללכת לסביבה זרה וגו'. אמרתי, שמבחינה פוליטית חסרונו הזמני באוניברסיטה העברית הוא חסר חשיבות, ואילו אם יקבל את ההצעה יהיו לנו שני יתרונות חשובים:

א. יהיה בזה סימן מוחשי לחלקנו בקידום המדעי במזרח כולו וזה יגביר את שמה הטוב של האוניברסיטה העברית כמקור של ידע לארצות השכנות;

ב. משך שלוש שנים יהיה לנו, בבירה אליה ילך, אדם מהימן לקשרים אישיים ולעצה. נראה שהפרופסור הלך מרוצה ולא הייתי בטוח כי לא את זה בעצם הוא רצה לשמוע.

הפצצה אשר יגורתי ממנה ימים רבים הוטלה סוף-סוף. קיבלתי מכתב רשמי מהמזכיר הראשי, המבטא את דאגתה החמורה של הממשלה נוכח העלייה המיועדת לחניתה ובו תקווה שלא נמשיך בתוכנית ההתיישבות עד שישתפרו תנאי הביטחון, ובכלל העתיד ייראה יציב יותר. הם בדקו ומצאו שתחנות-המשטרה של יחידת הגבול הצפוני, הנמצאות בסביבות חניתה, לא תוכלנה להגיש עזרה וכי הבסיס הקרוב ביותר להחשת תגבורות יהיה עכו. לדבריהם, זהו סיכון נוסף שלא נחזה מראש. מייד ביקשתי לראות את המזכיר הראשי והברקתי את האינפורמציה ללונדון. [---]

סעדתי עם משפחת וודסוורת[4], הקונסול הכללי האמריקני. שאר האורחים היו הגנרל סר הרברט הרט עם אישתו ובתו, הקונסול הכללי הצרפתי ואישתו, משפחת הכסטך וטוידי[5], קצין העיתונות. הגנרל, שמקום מושבו הקבוע הוא ירושלים, אחראי על כל בתי-הקברות הצבאיים האימפריאליים במזרח (ממצרים עד עיראק). הצרפתי ואישתו עושים רושם הרבה יותר נעים מקודמיהם. כשיצאו הנשים פתח וודסוורת, שלא היה כבול במוסכמות האנגליות, בדיון פוליטי.

האם לא התרשמתי, שאל, שהכנסייה האנגליקנית נעשית יותר ויותר פעילה בתעמולה למען הרעיון שיש לבסס את פיתרון בעיית ארץ-ישראל על אופיה המקודש של הארץ ועל היותה מקודשת בשווה על-ידי שלוש הדתות. הרעיון, לפי הבנתו, הוא לחסל אחת ולתמיד את בעיית הריבונות הגזעית בארץ על-ידי פיקוח מתמיד של חבר הלאומים אשר ינוהל באופן אדמיניסטרטיבי כנאמנות של שלוש הדתות. יהיה נציב עליון עם שני עוזרים אשר ימונו על-ידי ה"חבר", כל אחד מהם בן דת אחרת. אם יהיה הנציב נוצרי יהיו עוזריו מוסלמי ויהודי, בתקופה הבאה יהיה הנציב מוסלמי ובזו שלאחריה יהודי והעוזרים יהיו תמיד בני שתי הדתות האחרות. שאלתיו אם לדעתו ייתן המשטר הזדמנות שווה לשלוש הדתות להוכיח את דבקותן בארץ הקדושה על-ידי התיישבות ופיתוח. [---]

 

הערות

[1]  שטח אישראפיה - חלקות קרקע בעמק בית-שאן (סמוך למסילות וניר-דוד) שהשלטון העניק לנכבדים ערבים בימיו הראשונים של המנדט הבריטי בארץ. אישראפיה (כיבוד בערבית) - הדגשת העובדה שהקרקעות נמסרו כאות-כבוד מטעם הממשלה לנכבדים.

[2]  קירקברייד, אלאן לוט (Kirkbride, Alan Logan) - ראה כרך ב, עמ' 492, הערה 2 מ-16 באוקטובר 1937, ראיון עם באטרשיל.

[3]  חירבת סמאח - השם הערבי של האזור בו הוקם ב-24 בנובמבר 1938 קיבוץ השומר הצעיר אילון, על כביש הצפון בגבול הלבנון.

[4]  וודסוורת, ג'ורג' (Wadsworth, George) - הקונסול הכללי של ארצות-הברית בארץ-ישראל 1940-1936. נחשב למומחה לענייני המזרח התיכון. היה קונסול בקהיר 1924-1922, 1931-1928; בסוריה ולבנון 1944-1942; בעיראק 1948-1947 ובתורכיה 1951-1948.

[5]  טוידי, אוון מרדית (Tweedy, Owen Meredith) - 1960-1888. קצין-העיתונות של ממשלת ארץ-ישראל. בימי מלחמת-העולם השנייה קצין-עיתונות בריטי למזרח התיכון.

 

העתקת קישור