מתוך יומן העבודה - ירושלים, 4.3.1938
שם הספר  יומן מדיני 1938
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - ירושלים, 4.3.1938

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                               ירושלים, 4.3.1938

 

פוליקאר מקהיר, נציג חברת-הביטוח השווייצית במזרח התיכון, חזר זה עתה משווייץ ובא לספר לי על עלייה ניכרת ביותר באנטישמיות שם, ובמיוחד הזהירנו מפני החבר השווייצי של "הוועדה המתמדת לענייני מנדטים"[1], שלדעתו הוא אנטישמי קיצוני בעומק ליבו, למרות הצהרות הידידות שלו.

השתתפתי בפגישה בקשר לעלייה לחניתה. נכחו: הכסטר, שטרן[2], גרנובסקי, וייץ, הרצפלד[3] וגולומב. לפי הערכות שנבחנו מחדש יידרש לעלייה סכום של 8000 לא"י. בזה ייכלל כל הציוד ומחיר הבנייה. מחוסר דרך סלולה תיעשה כל התחבורה בגמלים, פרדים וחמורים. הצורך להשלים את הבנייה הנחוצה במהירות האפשרית הכריח אותנו להשתמש בקבוצה גדולה של אנשים - עד 500 איש - משך הימים הראשונים שלאחר העלייה. העריכו שתרומת הקק"ל לעבודות הכשרה, סיקול וכדומה תכסה את צורכי הקבוצה משך השנה הראשונה. המגורים הארעיים הראשוניים עם חומה ומגדל יוקמו על גבעה הנמצאת כ-500 מטר מהקצה הדרומי של הקרקע, דהיינו כ-800 מטר מדרך הגבול הצפוני. בבוא העת יוקם היישוב הקבוע במקום החורבה בה דרות עתה 4 משפחות ערביות האמורות לעזוב את המקום. [---] התעורר ויכוח על השאלה איזה מוסד צריך לכסות את הוצאות סלילת הדרכים. בשלב ראשון אין זו בעיה של סלילה אלא של יישור המקומות הקשים ומילוי הוואדיות כדי לאפשר מעבר מכוניות. לבסוף הוחלט שהקק"ל תקבל על עצמה את דרך-הגישה מהכביש עד גיבוי אדמות חניתה, אולם מחלקת ההתיישבות תדאג לעבודות הסלילה משם עד המחנה המבוצר. בעיית הדרך למקום היישוב הקבוע תידון מחדש כשתהיה לה חשיבות מעשית. בינתיים קבענו את ה-15 במרס כתאריך העלייה אם לא יהיה עיכוב מצד הממשלה, אולם התאריך ייקבע סופית ביום א' - שוב כפוף לאותה הסתייגות - על-ידי הכסטר ועל ידי.

[---]

הכרעתי בחיוב בעסקה של השגת חומר חדש. בערב בא אליהו ששון עם ערימת גילויים מעניינים שנתגלו תוך עיון בחומר זה: בעיקר שניים מהם ראויים לציון. האחד, שהממשלה העיראקית שולחת כסף למימון פעולות המופתי בארץ-ישראל והמענקים נלקחו מסעיף ההוצאות הסודי של משרד-החוץ העיראקי. שנית, הייתה זו מדיניותה הברורה של ממשלת

יסין אל-האשימי[4], שמת בינתיים, לגלגל את העניינים במגמה לספח את ארץ-ישראל ואת עבר-הירדן לעיראק בבוא העת, ומדיניות זו אומצה גם על-ידי הממשלה העיראקית הנוכחית.

בשמונה ורבע בערב נשא הנציג את נאומו ברדיו. מילים רבות היו מכוונות להצביע על מידה של צניעות וענווה, אולם ביסודו של דבר היה טון של ביטחון עצמי ניכר שגבל בשחצנות גם אישית גם אימפריאלית.

אחד הדברים הבולטים בנאום היה האמון באדמיניסטרציה שניתן מראש והניסיון להציע רעיונות מופשטים ומעורפלים על קומון-סנס ועקרונות של צדק במקום איזשהו קו מדיני יציב.

מלפורד מ"רויטרס" צילצל אלי וביקש לשמוע את תגובת הצד היהודי. התניתי שלא יוזכר שמי, ואמרתי שהיהודים מקדמים בברכה את הטון התקיף בנאום הנציב, אולם הם מניחים כי הרושם, שאפשר היה לקבל, של ניסיון לצמצם את הבעיה למספר יסודות די פשוטים איננו מצביע על המדיניות בה עומדים לנקוט באמת.

משך כל היום נערכו דיונים בלתי-פוסקים האם עלי לטוס לאלכסנדריה באווירון הקטן הפתוח של "חברת אווירון" כדי להיפגש עם קפלן [5]כיוון שלא היו מקומות באווירון של "מיסר" [חברת-התעופה המצרית] באותו יום, החלטתי לבסוף לטוס באווירון הקטן.

לגמרי בטוח. הטיסה ארכה יותר מאשר במטוסי "מיסר" גם בשל המהירות הנמוכה וגם מפני שהטייס לא סמך על עצמו, ובצדק, ולא טס בקו הקצר שמעל הים אלא בקשת כשהוא עוקב אחר קו החוף.

התעכבנו בפורט סעיד לכמה סידורים פורמליים והגענו לאלכסנדריה ב-11. מכיוון שאונייתו של קפלן עמדה להפליג ב-12 נותרה לי פחות מחצי שעה עמו, ובמהלכה יישבתי כמה בעיות כספיות הנוגעות להוצאות ביטחון וסיפרתי לו על מצב העליות על הקרקע גם מבחינה כספית וגם מבחינות אחרות.

המראנו משם ב-1.40 ונחתנו בלוד ב-5.45. [---]

 

הערות

[1]  ויליאם ראפאר (William Rappard) - החבר השווייצי של "הוועדה המתמדת לענייני מנדטים" בחבר הלאומים.

[2]  שטרן, דויד - 1962-1889. אגרונום. עלה לארץ ב-1906, השתלם בלימודי החקלאות בצרפת ושירת כאגרונום במחלקה להתיישבות של הסוכנות, תקופה מסוימת שימש כמנהלה.

[3]  הרצפלד, אברהם - ראה כרך א', עמ' 396, הערה 1 מ-19-18 ביולי 1936.

[4]  ממשלת יסין אל-האשימי - יסין אל-האשימי היה ראש ממשלת עיראק בפעם השנייה 29.10.1936-17.3.1935.

[5]  קפלן, אליעזר - ראה כרך א', עמ' 383, הערה 8 מ-30 בינואר 1936.

 

העתקת קישור