דברים בישיבת הנהלת הסוכנות                                      ירושלים, 27.2.1938

ביום ה', 24 בפברואר, נתקבלה טלגרמה מבן-גוריון כי לקבינט הבריטי נמסרה ידיעה שאחדים מחברי ההנהלה הביעו את הסכמתם להסכם יהודי ערבי על יסוד סטטוס של מיעוט. בן-גוריון דרש לכנס מייד ישיבת הנהלה ולשלוח הכחשה טלגרפית למען יוכל ד"ר וייצמן להראותה לאורמסבי-גור בראיון שנועד למחר. [---]

קיבלנו ידיעה שד"ר מגנס ניהל משא-ומתן עם ד"ר טאנוס[1]. לפי הידיעה ניהלו את המשא-ומתן מהצד היהודי אנשי האוניברסיטה. הוזכרו שמותיהם של ד"ר מגנס וד"ר הכסטר. לא התפלאתי על כך [---] כשם שהזכרת שם המופתי באותה ידיעה אין פירושו שאומנם הוא עצמו השתתף במשא ומתן, כך לא הייתה כוונה לומר שד"ר הכסטר עצמו השתתף במשא-ומתן. הוא צוין כאחד מחברי אותו חוג שבשמו התנהל המשא-ומתן. [---] במילים "אנשי האוניברסיטה" התכוונו כנראה לד"ר מגנס, אד הערבים סבורים כנראה שמאחוריו עומדים לפחות חוגי האוניברסיטה. קשה להם להניח שהאיש מדבר בתוקף כזה בלי שמישהו יעמוד מאחוריו.

כידוע נמצא בארץ בא-כוח של משרד-החוץ האוסף כאן ידיעות ושולחן ישר למשרד בלונדון. נודע לי שנשלח למשרד-החוץ דוח שד"ר מגנס הסכים לסטטוס של מיעוט. צוין גם כי ד"ר מגנס מתייעץ עם ד"ר הכסטר וד"ר סינטור. התקבל הרושם שד"ר מגנס, ד"ר הכסטר וד"ר סינטור הם קבוצה אחת, ומזה הסיקו, כנראה, במשרד-החוץ את המסקנה שאחדים מחברי ההנהלה הם בעד משא-ומתן עם הערבים על יסוד סטטוס של מיעוט.

ד"ר מגנס שלח לכל חברי ההנהלה מכתב ובו דוח על פעולתו. מכתב זה כולל גם תשובה למכתבי מיום 25.1.38. יש לי מה להעיר לאופי מכתבו ולתוכנו, [---] אבל את דעתי אביע בכתב. רק לאחר שאשלח את תשובתי יהיה מקום לבירור, אם על-ידי ועדה או על-ידי ההנהלה כולה. [---] אולם עלי לציין שטעות היא בידי ד"ר מגנס לנסות להפוך זאת לעניין אישי בינו וביני. העניין הוא בין ההנהלה ובין ד"ר מגנס.

במכתבו של ד"ר מגנס יש גם רשימה קצרה על שיחתו עם נורי פחה, אם כי שם זה לא נזכר בפירוש. בתזכורת זאת רשום שמכסימום היהודים בארץ יהיה X אחוזים עד להסכם חדש. ברור, שפירוש הסעיף הוא שהיהודים יישארו בארץ מיעוט לצמיתות: כי כל שינוי בסעיף הזה יוכל לבוא רק על-ידי הסכם, ואם הערבים לא יסכימו, לא נוכל להעלות את האחוז. איני אומר שד"ר מגנס הסכים לסעיף זה. ד"ר מגנס אומנם אומר בתזכורתו שהניסוח לא מוצלח, אבל לא ברור אם דחה את ההצעה, ואם לא דחה זאת, היה יסוד לנורי פחה לומר שיש הסכמה למשא-ומתן על סטטוס של מיעוט.

אני מבקש מההנהלה סמכות לכתוב לד"ר מגנס ולבקשו לא לעשות צעדים נוספים במשא-ומתן עם הערבים עד לבירור ההחלטה האחרונה של ההנהלה בעניין זה.

[---]

הערות