חלב, [13.6.1918]

ידידי מחלוף![1]

  

התֵר-נא לי לקוראך בשם נעורים זה, אשר צלצולו נעים לאוזני כשם לטיפה היותר אהוב.

 קיבלתי את מכתבך עם מכתב רבקה ומייד עלה מצב רוחי מלמטה לאפס עד לממעל ל-100. רוח חיים וחדווה מילאתני ותפרוץ בשטף מילים מתוּלְגְרַפוֹת - 32 אליך ו-23 לרבקה. פקידי התלגרף ודאי שנדו ראש להמון התודות והנשיקות וגם החלומות(!) - בתלגרמה של רבקה - שהובעו בתלגרמות אלה והביעו אולי גם חששם לבריאות מוחי. אך חי אלוהי ישראל, ולא דגון, כי חַי אני ואמיץ שכלי ועל אפם וחמתם וזדונם של המלחמה והטבח, ההגליות והגירושים וכל הקללות והמארות והפורעניות - עוד נחיה ונהנה ועוד ישובו לנו כוחנו ורעננותנו ושמחתנו. חֵי אלוהי ישראל!

 ועתה לעניינים:

 1.        המכתבים:

 א. ע"י לוי, איש ספרדי מצפת, אשר נוסע שמה מחר, שלחתי מכתב הביתה - לראש-פינה.

ב. ע"י מלכזון, בן-מלך, גיבור ואדיר החזה והכתפיים, בחור כארז, שלחתי מכתב אליך (רוחני) ומכתב לרבקה (מעשי)[2] ואורז וקהווה – הביתה. כל זאת צריך היה למסור לך על מנת ש"תחריקוֹ[3]" הלאה. אם לא מסר, הרי משום שנתקצרה לו הדרך מברמקה לקדם[4] - בזכות האתרה, ימח שמה וזכרה, אשר מיום שנוצרו ברואים אלו חלו ברכבות הקללות של קצת סדר ומהירות, אשר על כך כותב אני לסוכני בנצרת - הררי[5] - כדי לעשות "תעקיב"[6] על-ידו, לבל ילכו המכתבים למקום חושך, והאורז - לארוחת ערב שיערוך מלכזון ללוברני[7] וארנשטיין[8] ידידיו, והקהווה "לסוף שחור" של אותה הארוחה (כי כן שנו חכמים בלשון רבותינו בלשון יהודית "אַ שווארצע'ס סוף" [סוף שחור])...

 ג. ע"י בן-יעקב - סבון, ג"כ הביתה. אם נסע הגלילה ודאי שלקח איתו.

 2.        נסיעת רבקה:

 במכתבים שבסעיף ב' כתבתי לך ולרבקה על ההצעה להביאה הנה, ואותך ביקשתי ג"כ להשפיע ושיחדתיך בביקור רבקה בדמשק. והנה טרם הגיעו מכתבַי אלה, כותבת רבקה עצמה כי תבוא. אות הוא כי קוּם יקום הדבר, אשר על כן התעורר בשני לבות רחוקים. וכיום מלא אני שפע חלומות והמון תקוות, ושמחת החיים שבה אלי והחדווה מפעמתני. אין כאחות ואין אחות כרבקה! אני מחכה לידיעה ברורה ממנה ואז אשלח לה צָו על פרשת הנסיעה עם הֶעתק לך Beachtung .u Kentnis zur [גרמנית: לידיעה ולשימת-לב] כדברי מרובעי-הראש.[9]

 3.        רווחים:

 שמחתי בלי גבול על התרחב גבולך, אך תמה אני איך ומנַין. ע"כ כתוב ואל תסתר. ואף אני בחלומי - אבל שתוק ואל תספר לאיש - זכיתי בשבוע זה בפעם הראשונה ל"רִוְוחון" של 70 לירות נייר - להשָׂגָתי זהו סכום עצום ואם הוא 20 פעם קטן משלך. עשיתיו זהב ושלחתיו ע"י אדם בטוח מוֹסוּלה ויש תקווה שייוָוסף לו כחציו. מה לעשות, מוכרחים לחיות, ותוכחת ולודיה[10] תָקְפָה עלי. עד כאן לפי שעה או לפי שבוע.

 

                                                           משה

 

בנוגע לתלמוד - צדקת קצת. ואשר לאנגלית - לא הד"מ. חבל מאוד, אבל אי אפשר יהיה לי.

נישוּקים לפיני. כתבתי גם ע"י בן-מלך.

---