יום ו', 8/11/1957
בע"ע בא יהודה ארז לספר על שיחה שהייתה לו עם ב"ג בה התריס "הזקן" בחריפות נגד מיזוג "עיינות" עם ע"ע והזמין אליו את גיורא לברר מתי הוחלט על כך ובאיזה מוסד?
שוב נסעתי לאותו דפוס נידח לראות כיצד מתקדמת העבודה בגמר סידור ספרי ותיקון אחרון של ההגהות, עם שילוב התוספות.
במפלגה ישיבה מיוחדת על עיריית ת"א. נשמעה הרצאה מאלפת - ואם חד צדדית - מפי שכטר אשר שימשה ציר לוויכוח. תיאר תהליך מתמיה של יציאת התעשייה הגדולה מת"א המביאה כשלעצמה לידי התמעטות הפועלים המאורגנים בעיר - התמעטות המוגברת על ידי הקמת שיכונים לפועלי ת"א מחוץ לתחום העירייה וכן על ידי ויתור מצד עיריית ת"א על שטחי ספר המאוכלסים עמֵלים לטובת עיריות שכנות. שכטר תיאר תהליך זה בעיקרו כפרי מזימה מעמדית מצד שליטי עת"א המעוניינים בהחלשת כוחו של העובד המאורגן בעיר אך בהמשך הדיון התברר כי פועלים כאן גם גורמים אובייקטיביים בהחלט כהתייקרות הקרקע בת"א ואי-יכולתם של מפעלי תעשייה להשיג קרקע להתרחבות במחירים סבירים וכן רצונם של הפועלים עצמם להשתכן בסביבות יותר מרווחות. דובר הרבה גם על סיכויי הקואליציה לעתיד לבוא ונחלקו הדעות הן לעבר הן לעתיד.
לעבר - אם אי-הקמת קואליציה של מפא"י-מפ"ם-אחה"ע-דתיים-פרוג' ובראשה גולדה באה עקב התעקשות או אדישות מצדנו או עקב סרבנותם העקרונית של הדתיים.
לעתיד - אם יש או אין סיכוי בת"א לרוב פועלי בעירייה.
אחרי הישיבה אמרתי לגיורא, שבינתיים כבר הוזמן לב"ג בירושלים, מה העניין "הבוער" עכשיו. הסברתי לו השתלשלות פרשת המיזוג [של שתי הוצאות הספרים, ע"ע ו"עיינות"] למען יהא ברור כי ידי "לא הייתה במעל".
אחר הצהריים נסעתי לירושלים – עם דליקה וענת ושוב עם נילי תייקף.
לארוחת ערב עם צפורה אצל הרב הראשי הרצוג, לכבודם של אייזיק וולפסון מלונדון ורעייתו. הרב הראשי היה חולה אנוש וזו לו הפעם הראשונה שירד לחדר האוכל ועדיין מראהו כבר-מינן. מפי בורג למדתי כי מצבו של שפירא עודנו רציני ביותר. וולפסון נאחז בנכונותי לבוא לאנגליה בפברואר לשם פתיחת "המגבית" ותו לא.
אחרי האוכל מיהרנו הביתה. בראש חבורה - ללה וגדעון ודליה והרי ונלי תייקף - הלכתי לקונצרט שנערך אצל [דוד] רוזוליו: שני פסנתרנים בארבע ידיים. נהניתי מאוד, אך הדור הצעיר המפונק פסק כי אין הנגינה ברום המעלה.
בשובי לירושלים מצאתי כי הדואר הביא לי תמונות נאות מאוד מבנגקוק. כן נתקבל מכתב ממודי, מלא התלהבות מהביקור בכלל והתלעלעות על תשומת הלב שהוקדשה לו באילת.
התיישבתי לטפל בדואר שנצטבר. בין השאר כתבתי לטדי זיו בלונדון - כי אני מוכן לבוא לאותה הופעה אחת ויחידה אם רצונם בי.
