יום א',  13/10/1957

בבוקר כתבתי יומן. כיסיתי פה פער של שני השבועות האחרונים.

אחר הצהריים הגיעה חופשתנו בת היומיים לקיצה ויצאנו דרומה.

בדרך סרנו לצהלה. אצל קובי ורינה מצאנו את תמיק עם הבנים ואת נבות והייתה השמחה במעונם. אכלנו שם בחטיפה והמשכנו לחולון. לקחנו את סבתא לאסיפת חנוכת בית המפלגה ע"ש אליהו. התחייבות זו היא שקיצרה את שהותנו בשבי ציון.

לפני כתשע שנים נאמתי פה על אליהו לרגל חנוכת אגף קטן של הבניין שהוקם לראשונה ונקבע בו מועדון לנוער. עתה הושלם הבניין כולו. תחת כיפת השמים התאסף קהל רב ומצב הרוח היה חגיגי. מצאנו פה את עדה. מזכיר הסניף, התימני דוד צדוק, היה ראשון המדברים. הוא שהזכירני אגב נאומו מה שלא פיללתי, כי תשע שנים חלפו מאז. תוך תשע שנים אלו, ציין, גדל יישובה של חולון מ-6,000 ל-45,000 נפש ומספר תלמידי בתי-הספר שבה מ-700 ל-9,000. עשיתי לעצמי חשבון: האוכלוסייה גדלה פי 7.5 ואילו הילדים נתרבו פי 12.5 - ללמדך מה רב חלקן בעלייה החדשה של משפחות גדולות.

נאמו גם ראש העיר, [פנחס] אילון הקטן, ועוד מישהו.

דברי, שנועדו לשמש מסמר הערב - על הופעתי הוכרז באותיות עצומות במודעות ברחובות ובעיתונות - ארכו רק 20 דקה, אך איש לא התרעם על כך. להיפך, הכל היו מרוצים. מייד עברה האסיפה לידי מנצח מקהלת הפועלים של מועצת פועלי ת"א, [ישראל] ברנדמן, וניתן לה זמן רב לגלות יכולתה.

כך ביצעה המקהלה שיר אחרי שיר עד שהגיעה לקץ תוכניתה. אז ישיר [ר' שמות ט"ו, 10] כל הקהל את "התקווה" והכל התפזרו תוך הרגשת סיפוק רב כי יש לנו מפא"י ולמפא"י בחולון מועדון חדש ומ"ש בא ונאם ומה טוב ומה נעים. עוד יש ערים נכחדות במדינת ישראל [ר' "המתמיד" מאת ח"נ ביאליק, שורה ראשונה] בהן יש שם ושארית למפא"י זו שלנו [בפנקס ראשי הפרקים נמצאו הרישומים להלן, שהכין מ"ש ככל הנראה לנאום זה: "תמונת א"ג; הוא דגש חזק - על שלמות, על אחדות אמיתית, על כלליות, לא על חלקיות, סמכות: ה'גדוד', 'השומר'"; "הבאים לקדש שמו חייבים לדעת זאת"].

ובזה לא נסתיים הערב. נתבקשנו לביתו של אילון ראש העיר לשתיית קפה. מצאנו את רעייתו והנה היא גוצה ועגלגלה כמוהו וכולה חיוכים ותרועות גיל ועיסוק רב. נתמלא הבית פני המפלגה במקום ויבוא גם [אברהם] הרצפלד בתוכם [ר' איוב, ב', 6]. מייד פצחו רינה והרצפלד נותן בקולו ועולה על כולם. החריתי גם אני וכאילו הזכרנו נשכחות. לידי ישב זליג לבון. סח לי כי הוא מכיר את כל הנאספים אחד אחד - בדק ומצא, בסקרו את כולם, כי אין בהם אף אחד העובד בכפיו ממש, אלא הכל פקידים ועובדי מוסדות, ויש רק נהג אחד ומנהל עבודת בניין אחד. בכל זאת היה רושם כי זוהי חבורה טובה ונאמנה, והעיקר - כי שורה בה שלום-בית, מיצרך ההולך ונעשה יותר ויותר נדיר בבית המפלגה בארץ כולה.

בדרכנו לתל אביב ביקרנו את סבתא ובחצות הגענו לדירתנו. מצאנו את יהודה ממתין. ביקש התערבותי כלפי שלטונות המיכללה בירושלים לטובת אילן, בעלה של הלה, שאין מניחים לו לבחור במקצוע אשר לשמו נשלח מאפיקים ללמוד. אגב כך גולל יהודה כמה בעיות חדשות שנתעוררו בשלבים האחרונים של סיום הכרך הראשון לאיגרות ברל. הוצאתי מפיו התחייבות באָלָה ובשבועה כי יתחיל למסור את הכרך לדפוס בסוף אוקטובר.