שבת,  21/9/1957

שנת הלילה הזה לא כיסתה אף כלשהו מגירעון הלילה הקודם. הייתי סר וזעף על שהוכרחתי על אפי וחמתי להשתהות בת"א לשבַּת עקב אותה אסיפה שמאסתי בה. לא ראיתי עצמי חייב ולא הרגשתי עצמי מסוגל להתכונן לנאום שעלי לשאת. ב-10 הגעתי לבית ארלוזורוב ומצאתי מתבצע בו מעמד יחיד במינו. מכל הארץ הובאו עולים חדשים - במוניות ובאבטובוסים - הואכלו והושקו על ידי חברות סניף ת"א ועתה הם ממלאים את האולם. אלה הם ה-500 שנכנסו זה מקרוב למפלגה. חיכינו עד בוש לגיורא שלא בא. אומרים ששוב אינו בקו הבריאות - הפעם נפל קורבן המשבר של באר-שבע. פתח יני אבידוב. אמר תחילה פסוקים מספר בצרפתית בסיסית מחרידה ומפליצה ואחר כך שטף ארוכות ביידיש. אך אני פתחתי בצרפתית והעובדה כי לא התכוננתי נתנה אותותיה - דיברתי ללא מיבנה וללא מתח. גם נאומי באידיש לא הצליח ביותר והפעם לא צייתה לי השפה לגמרי וחסרו לי המילים הפשוטות ביותר. הסובבים אותי טענו כי דיברתי כהלכה, אך כמומחה בהרצאות ידעתי כי הפעם לא האירה לי ההצלחה פנים. הכינוס נמשך אחרי שסיימתי - התוכנית נערכה ליום שלם - אך אני מיהרתי לשוב לחדרי ולצאת לירושלים.

נתלווה אלי אברהם האפט, ידיד נפש ותיק, איש דגניה ב', כיום גזבר המפלגה. שוחחנו כל הדרך. דיבר "רתת" כדרכו. הפך לי שוב את קערת באר-שבע על פיה. נוכחתי כי נחפזתי לוותר כלפי עצמי על [דוד] טוביהו ונקוּטוֹתי מאוד. התברר כי בישיבת המזכירות שלא השתתפתי בה דחה הרוב באופן הנמרץ ביותר את הפיתרון של התפטרות כפולה ודרש לשמור על המצב הקיים ויהי מה. האפט עצמו חומה בצורה עליו [על ד"ט] - אש וגופרית נגד כל המקטרגים נגדו. גולל לפני את כל מיפעלות האיש הנדיר הזה למען באר-שבע ונתקבל באמת סך-הכל מרעיש. איך תתקיים העיר בלעדיו? הן כל ההשקעות וסכומי האשראי העצומים מבוססים על אמון אישי כלפיו. כל תנופת התיכנון לעתיד הקרוב היא מידו. כצדיק אמיתי אין האפט פוסל את גדעון [בן ישראל] אלא אחת מסקנתו כי הכרחי ועדיין אפשר להשכין שלום ביניהם ולהחזיר למוטב את סניף המפלגה הסורר. יש לפנות לכל אלה בקריאה תקיפה, תוך סמכות מוסרית גבוהה, לשכוח מְדָנֵי עבר ולפתוח דף חדש. בכלל, מקור כל הצרות והביזיונות במפלגה הוא ריב אחים ושנאת חינם. רק בגלל ההסתכסכות בין חברי המפלגה המרכזיים בקרב פועלי חברת החשמל נחלנו כישלון כה חרוץ ומדהים בבחירות לוועד פועלי הדרום שנתקיימו לפני ימים מספר. התוצאות באו כאפתעה הוממת לעסקנינו המקומיים שהיו בטוחים והישלו את המזכירות כי הכל שם כשורה. הוא הדין בנהריה ובעוד כמה מקומות - המפלגה מבוזה וקרנה במורד רק מפני מריבות ונרגנויות בפנים. אבל את כל ההדורים האלה אפשר ליישר - דרוש רק שיתמסר לדבר חבר שסמכותו מקובלת על הכל. אני, מ"ש, האיש. אני עומד מעל לכל הפילוגים והניגודים הפנימיים. גיורא כבר נקט עמדה בכמה סכסוכים ולכן נפסל. אני נשארתי נקי ואין כעת חבר במפלגה הנהנה מאמון כללי כמוני. הכינוסים שאני מופיע בהם וההרצאות שאני משמיע זהו המשב היחיד של רוח מטהרת ומרעננת במערכות המפלגה. אין לי לעצמי כנראה מושג מה חשובה פעולה זו שאני עושה. אבל עלי להתמסר עכשיו למאמץ מיוחד של השכנת שלום במפלגה - להסתלק מכל עבודה אחרת ולהקדיש את כל הזמן הדרוש, נניח חודש ימים, לביקורים בכל מקומות התורפה, לשבת בכל מקום ימים ולא לזוז עד שיסודרו העניינים ותגורש הרוח הרעה. לבו של האפט היה מר עליו מאוד כשאמרתי כי אין לדבר על כך. בשיחה הזאת כולה, שנזכר בה שמו של גיורא עשרות פעמים, לא היה זכר מצד האפט לאותם קיטרוגים על גיורא שהעביר אלי ברקת. ניסיתי כמה פעמים לגרותו בכיוון זה, אך עם כל הביקורת בעניין זה או זה לא הובע מצדו אלא יחס של הערכה לעבודתו של גיורא ולנטל הכבד שהוא נושא בו.

מותר השבת לא נרשם.