יום ו',  6/9/1957

הייתי גם בע"ע - ביררתי עניין הוצאת כתבי שנהר - גם במפלגה - דנתי עם שרגא נצר בבעיית "אוהל"-בית ארלוזורוב - אך עיקר העיסוק היה המשך עריכת ג'ילאס. עם כל הקושי והטרדנות מצאתי סיפוק בעבודה זו, אם גם חסתי על הזמן הרב שהיא בולעת.

אחר הצהריים יצאנו לצהלה ושתינו תה עם הילדים. משם המשכנו צפונה בואכה שער העמקים. קיבוץ זה של השוה"צ חיכה שישה חודשים עד שהגיע תור מישאלתו להתמלא. מפ"ם אחוזה בשבועות אלה תסיסה חדשה של לבטים והרהורי תשובה בעקבות הצטרפותם של שני זעזועים - חיסול המנהיגות הקיבוצית בבריה"מ על ידי הדחת הארבעה ופגישת פנים אל פנים בין חבורת נוער מפ"מי, יחד עם אנשי מפא"י ואחה"ע, לבין יהודי רוסיה בפסטיבל [העולמי של "הנוער הדמוקרטי"] המוסקבאי. לפני שבוע התפרסם בעל המשמר מאמר של משה שמיר. כשמו - "לוחות שבורים" - כן הוא. המאמר הוא כפירה גמורה בקומוניזם - התכחשות מפורשת לתורת לנין - שלילת הרודנות והמשטר החד-מפלגתי מיסודם. מאמר זה קראתי רק היום - קובי הפציר בי כל השבוע כי עלי לקוראו. לפי קובי נטש בימים אלה את מפ"ם סופר צעיר אחר - נתן שחם וההתערערות הפנימית שם בעיצומה. המפלגה עומדת לפני ועידתה, ולקראתה עשו [מאיר] יערי וחבריו מאמץ כביר לגבש עמדה כדי להציל את יציבותם הפנימית של החברים, תוך היענות לרחשי הזמן מזה וניסיון נואש לשמור על יסודות עבר מזה. משיחתי עם ראשי העדה שפגשונו והובילונו לאחד מחדרי המגורים לפוש לא היצלתי דבר ברור על עמדתו של כל אחד, אם גם היו שהפליטו הערות עוקצניות למדי כלפי בריה"מ.

כרגיל בקיבוצים החלה ההרצאה זמן רב אחרי ארוחת הערב של ליל שבת - ב-9.15.

דיברתי שעתיים ושלושה רבעים - בדיוק עד חצות. הייתה זו הרצאתי ה-52 על אסיה. הקשב היה דרוך ללא כל התרופפות. בייחוד הפליאו הנערים והנערות הצעירים שישבו והקשיבו כל הזמן, ערים ומעוניינים. מפני איחור השעה לא הוצגו שאלות. הוּבלנו חזרה לאותו חדר והושקינו ושם גם הקיפוני בשאלות, ויצאנו אחרי אחת.

ידידי הוותיק אהרונצ'יק כהן, המפ"מאי הממאיר ביותר בקיבוץ זה, חלה במחלת לב ונפל למשכב ולא יכול לקום להרצאה ולא ראיתיו כלל. באה אשתו לבקש בשמו כי אמצא הזדמנות לבקרו.

קרוב לשתיים הגענו אל המנוחה בפנסיון "טֶלטש" בקריית עמל.