יום ו', 23/8/1957
שם הספר  יומן אישי 1957
שם הפרק  יום ו', 23/8/1957

 

 

יום ו',  23/8/1957

 

מאמרי על "המדינה והגולה" הופיע [היום] ב"דבר" ללא נוי מיוחד - כראשון בקבוצת מאמרים על הכינוס העיוני. הבכורה בגיליון למאמרו של ש. פרס על בעיה מרכזית של מדיניות חוץ - ההתקשרות עם אירופה. מלבד שהמאמר כולו טיפוסי לעם הארץ - גם אם יש בו רעיונות אחדים טריים - מדהימה תופעה זו של מנכ"ל במשרד הביטחון מתנבא מעל דוכן ציבורי בבעיות מדיניות חוץ ואין מכלים!

בע"ע המשכתי בקריאת ספרו הרציני והמשעמם של רוטנשטרייך וכן בדקתי חומר שהובא לנו בידי אחד העוסק זה שנים בחיבור מילון עברי-רוסי.

לארוחת צהריים ב"דן" עם אבא אבן. גולל את בעייתו. רצונו היה לסיים את שירותו בבירת ארה"ב ולהתיישב בארץ תוך חודשיים-שלושה - אבל על מנת להיכנס מייד לממשלה. אפילו לא יחזיק לעת עתה תיק, הרי יניח משקלו על כל המאזניים בדיונים בסוד השרים. הן מיום שפרשתי אין בממשלה פרקליט לקו המדיניות המאוזנת הבאה לרסן את ההרפתקנות. אמרתי כי אין דרך זו נראית לי. מעמדו יהיה בלתי מכובד כסתם חבר לממשלה ותו לא. יתר על כן, יהיה זה חידוש ללא תקדים ואיני מתאר לעצמי כי ב"ג ייקח על עצמו לבצעו. מוטב כי ישתהה בוושינגטון עד ערב הבחירות ואז יבוא, ישתתף במערכה וייכנס לממשלה החדשה. במה דברים אמורים - אם מובטח לו מאת ב"ג להכניסו לממשלה, שפירושו למנותו שר חוץ, על מנת שגולדה תלך לוושינגטון. אוברי הודיע כי קיבל מב"ג הבטחת שָׂרוּת בממשלה החדשה. לא נשתכנעתי כי הבטחה זו ניתנת ברצינות ובכנות.

שלא כראובן הירבה אוברי לשאול עלי ועל תוכניותי: מה האופקים שאני רואה לפני? איך עלתה נסיעתי לאוסטרליה? הנכון כי ב"ג הזמינני להציע לי תפקיד? אמרתי כי זוהי רעות רוח והסברתי מצב היחסים וסיבותיו.

אוברי סיפר כי הוטלה עליו משימה לסדר לב"ג ביקור ממלכתי בוושינגטון. נראה כי "הזקן" חותר להתקין יחסיו עם אייזנהאור. שוב נתפס לתמימות ולאשליה.

סרתי למפלגה ומצאתי את גיורא. אמרתי לו דעתי על פיתרון בעיית וושינגטון: אוברי יבוא הנה למלחמת הבחירות, גם גולדה תשתתף בה, ועם קום הממשלה החדשה תצא לוושינגטון, ואילו אוברי ייכנס לממשלה כשר החוץ.

אחה"צ סיימתי קריאת ספרו של דויטשר. אין ספר זה בא בחשבון לתרגום עברי בשלמותו. יש בו מאמר או שניים שכדאי להוציאם בעברית אך יש פרקים שאין לסמוך עליהם יד ויש כאלה שלא יעניינו את הקורא שלנו.

לפנות ערב יצאנו לנען. הרציתי על אסיה שעתיים וחצי. הרושם על השומעים היה מדכא. חזרנו לירושלים אחר שתיים ושכבנו בשלוש.

 

העתקת קישור