יום ד', 17/7/1957
בבוקר אצל שז"ר בסוכנות, יחד עם אייב הרמן ושולמית נרדי, להתייעצות על מסגרת הרצאתי בכינוס העיוני שיזם שז"ר ושנועד להתקיים באבגוסט בירושלים. ביררנו ביתר דיוק את הנושא ונקבע כי אדבר אנגלית אך שז"ר התחנן כי אכתוב את הדברים לבל יבולע לתרגום.
בצאתי למסדרון הסוכנות, ההומה מבאי הוועה"פ, נתקלתי בגיורא. סיפר כי יצא זה עתה מלפני ב"ג. הלה התפרץ נגד "דבר" - בין השאר הוקיע את הדיווח המטומטם של הופעתי ברמתיים ותבע מגיורא לסלק את העורך או לנתק קשרי המפלגה עם העיתון. כשביקש גיורא לדעת מי יערוך את "דבר" במקום שורר לא הייתה בפי ב"ג עצה. רק אמר כי ידוע מי הראוי לתפקיד זה אך מה לעשות אם אין הוא מסכים.
ניגשתי לכנסת וכרגיל לא יכולתי להחזיק מעמד בהקשבה לדברים מאוד חשובים אך נעדרי כל עניין בשבילי. יצאתי עם הרצל ברגר למיזנון ובפעם ה-100 התרעתי על השערוריות ב"דבר" - בין השאר על "רמתיים" ועל אופן מסירת דברי הרמטכ"ל בחיפה. השמיטו מדבריו כל נקודה פולמוסית ומופרכת ונתנו רק דברים אשר כל העולם אינו פָּליג בהם. את עיני מי בא "דבר" לנקר? הן ב"הארץ" ובעיתונים אחרים הופיע בהבלטה כל החלק הווכחני! המסקנה המשונה של השיחה הייתה כי יש לדאוג קודם כל למינוי מנהל לעיתון והתנדבתי לשוחח על זה עם לבון.
ארוחת צהריים ב"בית שלום" מטעם קרן היסוד לכבודו של ניסים אליאס מכלכותה, העשיר המופלג שבביתו התאכסנתי יחד עם אלישיב. באתי עם צפורה. אליאס הופיע בלווית גברת כלכותאית, גבאי שמה - אומרים כי הוא מתכוון לשאתה. דובקין היה המארח ואל השולחן הסבו כמה משליחי קהי"ס אשר גם הם התארחו באותו בית. דובקין ואני נאמנו בשבח האורח והוא השיב אֲמָרוֹת [ר' שופטים ה' 29]. הזמנו אותו ואת בת לווייתו לביתנו לשבת. אני זומם לסחוט ממנו סכום הגון לע"ע - ודאי חלום שווא.
אחר הצהריים ניגשנו אני וצפורה לוועה"פ לשמוע את הרצאת שז"ר על העבודה החינוכית והתרבותית בגולה. לא קל היה לדלות את גרעיני תוכן הדברים מתוך להבות האש שנחצבו בקולי קולות, ואף על פי כן הייתה ההרצאה מאלפת. בצאתי תפסני שפרינצק. הוא וגולדמן נידברו לבקשני כי מלבד שניהם אשא גם אני דברי בישיבת הנעילה של הוועה"פ. תחילה סירבתי אך שפרינצק התנפל עלי שָלמה אני אומר לאו לכל דבר, והאומנם חדלתי להיות מעוניין בציונות, והרי כנס זה היה דווקא מוצלח וענייני, וראוי הוא לסיום טוב וראוי כי אשמיע דברי בו, כל שכן שחזרתי זה עתה מאחת הגלויות הנידחות. תחת לחץ ומחץ זה היבטחתי לשקול את ההצעה. כשסיפרתי זאת לצפורה המריצה אותי להיענות וטענה כי אסור לי להוריד עצמי מעל הבמה הזאת ואין ספק כי יש לי מה להשמיע מעליה.
ביקרתי את ב"צ דינור בביתו בענייני ע"ע. מצאתיו יושב על התורה ועל העבודה אל שולחן כתיבה כולו עמוס ספרים ומחברות ותיקי חומר ופיסות נייר, וקירות החדר מסביב ארונות ספרים מן המסד עד הטפחות. הוא עובד 17 שעות ליום ומעסיק חבר עובדים שלם מסביבו. עומד להתקיים כינוס למדעי היהדות בו הוא ירצה על דמותה הרוחנית של יהדות רוסיה - הרצאה שכולה פרי מחקר מקורי בחומר ראשוני. שאלתי דעתו על הספרים החיצונים של מ"י בן-גריון והמליץ בתוקף על הוצאתם, ודווקא בע"ע. לדעתו מי"ב הוא גאון אשר הדור טרם הגיע לחקרו וכבוד יהיה לע"ע לגאול כתביו הגנוזים.
בבית באה [העיתונאית] מלכה ריימיסט הפוקדת אותי מתקופה לתקופה במישאלות שאינן ניתנות להתגשם. הפעם הרעיון המעשי הוא כי משה"ח יגייס אותה לתפקיד של "יחסי ציבור" ברחבי אסיה. ספק אם הצלחתי לשכנע אותה,
ראשית, כי זהו חוסר שחר מכל בחינה מעשית,
ושנית, כי אין לי קשר למשה"ח.
ישיבה מייגעת עם נאמן ומזכירו מבית שמש על ענייני המקום, שבסופה צפה צרה חדשה - יחסים בלתי אפשריים לחלוטין בין נאמן זה לבין המפלגה וההסתדרות כאחד. נוכחתי כי העניין רציני ומאיים בהתפוצצות ובביזיונות לכל הנוגעים בדבר ולא ראיתי מנוס לעצמי מכניסה לעובי הקורה.
דבר ראשון שיש להבטיח הוא דחיית ישיבת מזכירות סניף המפלגה בבית שמש שנועדה למחר בערב, כיוון שאם תתקיים יפרוץ בה המשבר.
דבר שני - בירור בת"א בהשתתפותי.
בין הפריטים המעשיים שהביא נאמן לבירור הייתה תוכנית מפתיעה של בית חרושת לשימורים, אשר אחד בשם מורגן, יהודי רוסי, תושב וינה לשעבר, הוא יוזמו ויש בידו, לדבריו, ההון הדרוש והוא מבקש כמה הקלות. מייד לאחר לכת נאמן קראתי אלי את חנן והתברר כי מורגן זה הוא "לקוח" מפורסם, רמאי ונוכל בעל מעוף, אישיות אפלה לחלוטין, לא רוסי אלא רומני אבל יודע רוסית, קשור עם הסובייטים מזה ועם הכנסייה הקתולית מזה. טילפנתי לנאמן כי האיש נמצא פסול ושומר נפשו ירחק ממנו.
מאוחר בערב נסעה צפורה ללוד, ללוות את אמה המיסכנה של יולנד, היוצאת על כורחה לאוסטרליה, לבלות שארית ימיה אצל בתה בסידניי.
כתבתי מכתב עברי בעל-מידות לוויליאם זלצמן בניו-יורק, אחד הספורים בין נדיבי ארה"ב שהינו גם משכיל עברי, וביקשתי עזרתו הכספית לע"ע. נראה מה ייתן. תקוותי היא ל-10,000 $ לפחות. למען יעמוד על מגמת ההוצאה וטיב עבודתה, הנני שולח לו כשי את שני כרכי ספרו של [גרשום] שלום על "שבתאי צבי [והתנועה ה-שבתאית", ע"ע, תשי"ז].
כתבתי לרוזן להודות לו על מסיבת אמש בכלל ועל דבריו בה בפרט. ראיתי לפרוע לו בכתב את חוב הכרת הטובה שלא עלה בידי לשלם בעל פה.
הבוקר יצא סוף סוף פסק הדין במשפטו של עמוס בן-גוריון נגד "שורת המתנדבים". השורה יצאה חייבת והוטל עליה לשלם פיצויים לעמוס והוצאות המשפט. עם זה חולק פסק הדין נזיפות על ימין ועל שמאל - אחדות לעמוס, אחדות למשטרה בכלל, ואחת חמורה מאוד ליחזקאל סהר. כתבתי לעמוס הן לברכו והן לרמוז לו כי עליו ללמוד מהניסיון. התלבטתי אם ומה לכתוב ליחזקאל ונשאר הדבר בגדר תיקו.
