שבת, 13/7/1957
שם הספר  יומן אישי 1957
שם הפרק  שבת, 13/7/1957

 

 

שבת,  13/7/1957

 

 

במשך היום כתבתי 27 מכתבים, בהם שמונה לחוץ לארץ - ממכתב תודה לאיזה אמריקני נידח במסצ'וסטס, שראה ובישר לי כי קלט היטב את מישדָרי באוסטרליה, עד למכתב ללינטון, בו ניסיתי לשכנעו כי אין לו מנוס מקבלת הדין של משה"ח המחזירו לארץ ומעניק לו מעמד יועץ, וכן מכתב לסימקה, בו הסברתי במלוא הבהירות ובכל העדינות האפשרית כי אם יתיישב בארץ לא יוכל לבוא בחשבון לתפקיד מדיני במשה"ח. המשכתי בהפסקות עד מאוחר בלילה את הטיפול בהגהות "המדבר וארץ הבחירה". דעתי על הספר השתפרה עם הקריאה - יש בו ניתוחים מעמיקים ומסקנות מפתיעות ושובות לב. שני הבנים עבדו במלוא המרץ בחילוץ הספרים ומיונם, עד חיים - החופשי מעול משפחה - הגדיל. חדר המגורים שאף רוח והייתה בו הרווחה ואילו על

המרפסת הוקם הר ארגזים ריקים.

באו לאה וייץ וגב' וילְדֶקַאן. גברת זו, רופאה, יוצאת ריגה, עבדה שנים עם אלברט שוויצר בקונגו, התיישבה בארץ ולמדה עברית וכיום היא עובדת ב"הדסה" בירושלים. בידה ספרון שכתבה צרפתית על שוויצר והפליקנים שבמסיבו, כולו משופע בתצלומיה מעשה חושב. לאה תרגמה את הספר לעברית והרעיון המלבב הוא כי ע"ע יוציאו, לחינוכם ולהנאתם של בני הנוער שלנו. אין מחסור בהצעות יוצאות דופן.

אחה"צ באה לביקור נחמה מטוקיו - אותה נחמה מרמת-גן אשר את פירכוסי נפשה בגלות יפן תיארתי ביומני. היא מבקרת אצל הוריה ופניה מועדות לחזור אל בעלה.

הוזמַנו למסיבה אצל זלמן ורחל שז"ר ורק כשבאנו התברר כי הכוונה הייתה לתת אפשרות למוזמנים לשמוע מפי יוסף וימימה אבידר סיפורים על יהודי בריה"מ. יוסף סיפר בתבונה ובעניין רב אך גם אני גם צפורה היינו מוכרחים להודות לעצמנו כי לא למדנו חדש - כל שאתה שומע סיפורים נוספים על אותו נושא חוזרים הדברים על עצמם ושוב אין בהם חדש. לעומת זה היו בקהל רבים ששתו את הדברים בצמא משום ששמעו כמותם זו הפעם הראשונה.

בערב הרצאה על אוסטרליה וניו-זילנד - דומני השישית - במועדון העיתונאים. היושב ראש, [עמוס] בן-ורד מ"הארץ", הקדים פתיחה קצרה ונאה. נראה כי התכונן היטב. דיברתי במיושב, וההרצאה יצאה יותר משולבת ומעוגלת מהקודמות. אומנם הארכתי למעלה מהמידה - יותר משעה וחצי. קובי ורנה וחיים היו בין המקשיבים.

אחרי כן הוזמנו לתה במלון "עדן", חיכינו למשקה הנדיר הזה עד בוש, חזרנו הביתה אחר חצות עם הילדים וישבנו עד אחרי אחת.

טילפנתי היום לד"ר אשכנזי בת"א לשאול למצבו של משה כצנלסון. תשובתו הייתה כאשר יגורתי. לא אמר דברים מסוימים לחלוטין אך היה ברור כי כלתה הרעה אל האיש היקר הזה.

 

העתקת קישור