יום ה',  11/7/1957

לת"א במכונית של ש"ב. בע"ע שמעתי מירוחם על מצב ההתקשרות עם ס' יזהר. הלה ביקר והביא בידו מכתב שקיבל מהוצאת הקבה"מ. מפליא ומאלף ביותר כיצד הללו מתרפקים עליו ואלו תנאים חורגים מכל המקובל הם מציעים לו ובלבד שיזכו בכבוד הוצאת ספרו שתהילתו הולכת לפניו. אישרתי מתן כל אותם התנאים הנדיבים מצדנו ועוד בתוספת ידועה. עלינו לזכות בספר זה יהי מה.

הסכסוך בעניין מרכז ההפצה נתיישב. ע"ע תפיץ ספָרֶיהָ עצמאית ואילו דינו של אותו מרכז לגבינו יהיה כדין כל סיטונאי.

עם יהודה ארז על תוכנית "עיינות-ע"ע", בכלל זה מיבחרי כתבי ברל וארלוזורוב, ספר הקיבוץ והקבוצה, נאומי אשכול ועוד.

שוב אברהם מרביבים על תוכנית חנוכת בית התרבות ע"ש אליהו ב-25 בחודש זה.

במפלגה [מרדכי קרן] מזכיר סניף באר-שבע, לשעבר חבר גבעת ברנר, נקע מהקיבוץ עם הפילוג: "אני תומך בך בכל לבי ומוכן ללכת אחריך בעיניים עיוורות". אמרתי בעיניים עיוורות לא ייתכן - יש לפקוח את העיניים היטב. אמר טוב, אבל יש חברים רבים-רבים התומכים בך ולבם דואב על המצב שנוצר. אנו, קבוצת חברים, רוצים להיפגש עמך. אמרתי טוב, אך לא במיוחד, כשאבוא פעם לב"ש ניפגש. הם מייסדים חוג עיוני ורצונם שאקבלו תחת חסותי ואשמש לו מדריך. אמרתי רשמית ובקביעות לא, אך אשתדל לבוא שלוש פעמים בשנה לשיחה. הפציר בי כי אבוא בשבוע הבא לחגיגת פתיחת המועדון באחת מקבוצות יישובי העולים החדשים וסירבתי - יש לי עניין בירושלים באותו ערב.

עם גיורא. עם צאתו מההנהלה [הציונית] נמחק מרשימת חברי הוועה"פ [הציוני], דחקו במקומו מישהו, ולכנס הוועה"פ הנוכחי לא הוזמן כלל. מה שייתכן אצלנו!

כלתה אלי הרעה ברמתיים. זה שבועות, מיום שחזרתי, מתנהל עלי מצוד, כי אבוא לנאום במערכת הבחירות למועצה המקומית. בראשונה התפוצצתי והודעתי כי "יעלו עשבים" וכו' ["בלחייך ועדיין בן-דוד לא יבוא", ירושלמי, תענית ד', ה'] אך חבריא שלנו יודעים היטב את מלאכת ההתשה, ומשפנה אלי הפעם גיורא בהפצרה משלו - הודה בפה מלא כי אף הוא עושה זאת תחת לחץ של פסיכוזה המשתוללת ברמתיים - ניכנעתי ורק דרשתי כי יבואי אלי מישהו נבון-דבר משם ללמדני מה בפי טורפי-מפא"י למיניהם, למען אדע מה להשיב.

עניין אחר בפי גיורא - אשכול אומלל מאוד מהמצב שנתהווה ביחסים איתי, כנראה בכלל אומלל ממצב היחסים. הוא מבקש קצת חמימות, קורטוב של יחס נפשי, לו גם לעצמו, ואינו מוצא. בעצמו מתלוצץ: "אוי למצבנו אם גם בחור מגושם כמוני הגיע לידי הרגשה כזו". בקיצור, הוא מבקש כי אבוא לשיחה עם חברים בממשלה - הוא, פנחס, זיאמה, קדיש - בהשתתפות גיורא. מציע לעשות זאת בטרם תשוב גולדה. מובן, בלי ב"ג. היסכמתי. גיורא העיר כי אי-אפשר יהיה להימנע משיתופו של נמיר.

עם אריה נשר בענייני הסברה. שוב לחץ של תביעות להופעתי. נתתי לו שני תאריכים לכינוסי נוער באבגוסט. לעומת זה הוכרחתי לסרב לבקשתו של אחד חזי דר מדגניה א' להופיע בכינוס חטיבת "הנוער העובד" במשקי "האיחוד", מורכבת מהבנים, ערב צאתם לצבא, המתקיים בשבוע הבא בקריית ענבים.

כל אחה"צ קראתי הגהות הספר "המדבר וארץ הבחירה" של ד"ר אורבך מחיפה. רציתי כי ספר זה, הראשון שיצא על ידי ע"ע בראשותי, יהא נקי מכל פגם ומצאתי הרבה הטעון תיקון. מהספר עצמו נתאכזבתי - אין מישנתו שלמה וברורה אלא זהו מעין אוסף הערות בשוליה של מישנה אשר המחקר מניח כי היא נהירה היטב לקורא.

אהוד הופיע לשיחה שהייתה מאוד מורכבת ומתוסבכת. אין איש זה יודע נפשו - גם לאחר שהוא הולך לגאנה. על כל פנים זהו הרושם הברור שלי.

לארוחת הערב אצל פוריה וגדעון מנליס. הזמינו בשבילי אורחים והוכרחתי להשתהות שם, לא לגמרי להנאתי.