יום ב', 24/6/1957
בעיתונות התקפה סורית חדשה: משאית של מטולה עלתה על מוקש והנהג נפצע.
שוב כל הבוקר ב"עם עובד". קודם כל שיחה עם יהודה ארז. לאחר התפרצותו אתמול הופיע היום נרגע ומפויס ונידברנו על עבודתו ומעמדו. ישבנו בהתייעצות על הוצאת מיבחר כתבי ברל כצנלסון בשניים או שלושה כרכים לשם הפצת תורתו ברבים וכן על הוצאת מבחר כתבי ארלוזורוב. ישבתי עם המינהלה על בעיות התקציב והדירה. בוויכוח בין ענבי הדורש העברת ההוצאה לדירה שליד בית פעילי ההסתדרות לבין שאר החברים המחייבים הישארותנו בשדרות רוטשילד - בקירבת בתי הדפוס ובאזור שמרוכזות בו הרבה הוצאות אחרות - היכרעתי לטובת האחרונים. קיבלתי את עמנואל בן-גריון בעניין הוצאת כתבי אביו מ"י ברדיצ'בסקי. מדובר בפירסומם העברי של כתבי-מחקר הגנוזים כיום בגרמנית - סיני וגריזים, יהודה וישראל, מחקרים על התלמוד והברית החדשה. לדברי הבן חשובים מחקרים אלה מהמגילות הגנוזות לגבי האור החדש שהם מפיצים על סוגיות היסטוריות סתומות, מי"ב נוטל על עצמו להוכיח, תוך הסתמכות על מקורות עבריים בעיקר, כי התורה ניתנה לא בסיני אלא בהר גריזים וכי כל פולחן סיני הוא אמצאה מאוחרת שבאה ליטול משומרון את בכורתה ולהעניקה ליהודה.
אחר הצהריים שוב יומן ושוב מונסרט. הקריאה מתחרה בכתיבה. אבל עבודתי בע"ע ממילא מחייבת הקדשת זמן רב לקריאה. נמצא כי תוצאת לוואי של עיסוקי זה תהיה רכישת השכלה נוספת והרחבת אופק על ידי עקיבת חידושי הספרות העולמית.
אגב, הפרק האחרון של יומני על מסע אסיה נתפרסם ביום שובי. הכל מזכירים באוזני כי קראו את הפרק האחרון, בסופו מופיעה המילה "תם" ושואלים אם יבוא עכשיו פרסום יומן אוסטרליה. אני עונה בשלילה. עצם השאלה מעידה כי קריאת פרקי יומני לא נפסקה עד תומם. וכן שואלים הכל אם אוציא את הפרקים בספר. כשלעצמי אינני יודע מה להקדים - אם הכנת ספר זה, או גמירת הספר "אורות שכבו", או התקנת הכרך "בשער האומות" לקראת חג העשור (זאת דורש ממני יהודה ארז במפגיע), או התחלת חיבורו של הספר "אבי" שאני נושא תוכנו בחובי זה שנים על שנים. ובינתיים עלי להיפנות לחידוש עבודתי העיתונאית, לו גם לשם פרנסה בלבד. הנה הילדים באים [מחו"ל] ועלינו להטות שכם וגם קפצה עלינו הדאגה לאותה דודה עלובת-נפש.
לתה ראובן ברקת. ביררתי איתו ענייני הוועידה הסוציאליסטית של אסיה, שלפי הערכתו קרננו במורד בה, ותוכנית ההסתדרות להקים לשכת קשר בדלהי או בבומביי, אשר טרם נמצא מועמד מתאים להנהלתה.
דיברנו על המצב במפלגה לאור שביתת "אתא" והתפרעויות פנימיות אחרות. עם כל האסון שבהכרזתה הנמהרת של השביתה ניסה ראובן לשכנעני כי אין בשום פנים להיכנע לדרישת הבעלים בדבר פיטורי ייעול ללא כל סייג הסתדרותי ולכן מתחייבת בנקודה זו ובנקודות דומות לה הזדהות ההסתדרות עם השובתים. אבל השתוללותו של [יוסף] אלמוגי זוהי פרשה לחוד. כעת הוא ולא אבא חושי השליט והרודן בחיפה הפועלית. אבא [חושי] הוא שגידלו, אבל כבר איבד מרות עליו. עמדת ב"ג כלפי אלמוגי משונה ביותר. בישיבות הוא מייסר קשה את אנשי חיפה אבל לאחר הישיבה הוא מתייחד לשיחה עם אלמוגי בין ארבע עיניים ואלמוגי מפיץ אחר כך בחיפה את הגירסה כי בינו לבין ה"זקן" תמימות-דעים בכל. אין שיעור להפקרות המשתררת וכיום מסתבר כי שמעון פרס, נחמיה ארגוב ויוסף אלמוגי הם השולטים במדינה.
אמרתי כי בתוך כל האנדרלמוסיה הזאת דומה אני בעיני למי שנמלט לאי בודד והוא יושב שם בסוכתו. כשאני שוקע בענייני ע"ע הריני שוכח כל דבר אחר, אבל בכל רגע של הפסקה אני תוהה על עצמי: במה אני עוסק לעת כזאת? ראובן ענה כי אשרי וטוב לי כי יש לי אי כזה להימלט אליו.
לארוחת ערב אצל סם רובין במלון "דן" - לדיון על תוכניתו בדבר יצירת קרן מילגות למתלמדים ומתמחים שיבואו לישראל מארצות אסיה ואפריקה. היצעתי לקיים התייעצות בהשתתפות אנשי משה"ח. הדבר יחייב שובי לת"א ביום ד'.
קפיצה אל אלי ואווה קירשנר למסור לאווה מתנה שהביאה לה צפורה. ניסיתי לבדוק אם אומנם תומכים אלי וג'ק גרי [חברי הנהלת "אתא"] ב[מנהל הנס] מוֹלֶר והתברר כי הם חזית אחת. אם כן הדבר, הרי זה באמת עסק ביש.
שוב אצל עדה בענייניה. סוף סוף היא עומדת לפנות את שדרות 23 בעוד כחודש וחצי. ענייני "בית אליהו" התקדמו ועומדים לגשת לביצוע התוכנית.
חזרתי לירושלים בלילה. ישנתי רוב הדרך שינה כבדה וטרופה.
