שבת, 15/6/1957
הפיליפינים-מנילה - הונג קונג
קמנו ב-7. יצאנו לנמל האוויר ב-8.30. שלום, מנילה! מי יודע אם ומתי אבקר פה שוב. ליוונו סימקה עם ריטה, נתן והאברר. המראנו ב-9.15 וב-1 הגענו להונג-קונג. שעות הטיסה היו כחמש. חום כבד אפפנו בצאתנו את המטוס. לרגלי הכבש המתין לנו איש החמודות ויקטור צירינסקי. האחים כדורי לא הופיעו - הבכור לורנס שלח מכתב לברכנו ולהתנצל על היעדרם. פגשונו גם ג'ואן אשת ויקטור, ריבה גבריאל ושלושה גברים יהודים. בבניין נמל האוויר עטו עלי עיתונאים - סינים כותבי אנגלית וסינית: מה רשמים הבאתי מאוסטרליה, ומה דעתי על "תורת אייזנהאור", והשופרו סיכויי השלום במזה"ת.
ממכתב כדורי התברר כי אנו סועדים אצלם בנווה הקיץ שלהם הערב ואילו מחר בערב תיערך לנו מסיבה במועדון היהודי. נתעוררה שאלה איפה נתאכסן. בביקורי הקודם התאכסנתי ב"פנינזולה" אשר בקאוּלוּן, וכאשר לקחני כדורי לארוחת צהריים במלון "ריסוּלס ביי" אשר בהונג-קונג האי, יצאה נפשי למראה הים וההר והנוף כולו ואמרתי מי יתנני יומיים בפינת-קסם זו. עתה שנתגשם אחד מחלומותי ובאתי שוב להונג-קונג והפעם יחד עם צפורה ולשלושה ימים של נופש, מאוד חשקתי להגשים את החלום במלואו ואיוויתי את המלון ההוא למושב לנו. אך כדורי לא הבין את מיברקי לאשורו וקבע לנו חדר שוב ב"פנינזולה" (וזאת לדעת, כי שני בתי המלון של בית כדורי הֵמה!) ומשעוררתי את השאלה התברר אומנם כי נקל להעבירנו לאותו קצה האי אבל מושבנו שם יכביד על מהלך הקניות, shopping בלע"ז, ואז פסקה צפורה כי מוטב לנו להישאר ב"פנינזולה" - המלון אשר בינתיים הובאנו אליו מנמל האוויר - וכך לא נתקיימה אלא מחצית מישאלתי.
במלון הסיבונו עם חבורת מקבלי פנינו לארוחת צהריים במיסעדה מקוררת. אך באנו והנה הזמנה מבית המושל לארוחת צהריים מחר. חזקה על הכדורים שדאגו להודיע ל"הוד מעלתו" על בואנו. אחרי הארוחה נסענו עם הצירינסקים לראות את מקום פרוץ המהומות לאחר צאתי את ה"ק באוקטובר ומשם לסיור על פני סביבת קאולון - כבישים מתפתלים בשטח הררי, המיוער ומאוכלס. נותרה לנו רק כמחצית השעה לפוש בחדר שקירורו משיב נפש. ב-6 נקראנו מלמטה לרדת אל המכונית שנשלחה להסיענו לארוחת הערב.
שני האחים כדורי, לורנס והורייס, הם בניו של המנוח סר אלי כדורי, יליד בגדאד, שהתיישב בה"ק לפני כחמישים שנה ופרש מפה רשתו על שנחאי ושאר מרכזים במזרח הרחוק. סר אלי זה היה אחיו של אליס כדורי אשר בעיזבונו הוקם ועל שמו נקרא ביה"ס החקלאי בהר תבור [וכן ביה"ס החקלאי בטול-כרם]. עם נפילת שנחאי בידי "האדומים" נושלה משפחת כדורי משם והפסידה אגב כך הון רב אבל רכוש עצום ומיפעלים כבירים
נותרו לה בה"ק ואין לך כמעט מיפעל גדול בתוך מושבה זו שאין לאחים כדורי יד בו.
הורייס הצעיר נשאר רווק ואילו לורנס הוא בעל בעמיו - אישה ובן ובת - הוא ראש וראשון במשפחה ובבית המסחר, ואותו הכרתי לראשונה כשבא בהיותו צעיר.לארץ עם אביו בשנת 1932 ואותו לא מצאתי בה"ק בביקורי הקודם.
נסענו כשלושת רבעי שעה - מהלך 35 ק"מ בפיתולי כביש - לאורך חוף הים ברצועת היבשת של מושבת ה"ק, כשממולנו מתגלים אי אחר אי בשרשרת המתמשכת מהאי הראשי ה"ק מערבה. היגענו לבית שכמוהו כארמון בממדיו ובתנוחתו - בניין גדול הנישא במדרון תלול ונשקף מעברו השני על הים והאיים. משעלינו במדרגות הבית פתחה לפנינו את הדלת הכבדה אישה סינית קשישה וכבודה, שהחוותה כלפינו קידה עמוקה ואילמת, הכל ככתוב בסיפורים. הוכנסנו לאולם מרהיב עין ומרחיב דעת ויצאה לקראתנו בעלת הבית, נמוכה ודקה, כמעט ללא דמות הגוף, קווי פניה מאוד יהודיים. גב' לורנס כדורי היא ילידת ה"ק לבית גבאי, אביה אף הוא מבגדאד, אבל סב שלה ביקר בירושלים ונשא שם לאישה נערה אשכנזייה שמוצא משפחתה מפינסק! חינוכה, כמובן, על טהרת האנגלית והמשפחה כולה חיה ומקיימת הליכות כאילו מעולם לא יצאה מגבול מֵייפֶר אשר בלונדון. את לורנס כדורי היכרתי בפגישתנו זו לא לפי זיכרוני עליו עצמו מלפני 25 שנה אלא לפי זיכרון פני אביו, כה דומה הוא לו עכשיו בהזדקנותו, ויהדותו המזרחית בוקעת מכל דיוקנו. שני ילדיו מתחנכים בשווייצריה.
בעלת הבית הובילתנו לגן הגדול וראינו בו מראות אלוהים - אילנות אדירים, ושיחי פרחים ועצי פרי וכיכר-דשא ענקית. הבית נבנה והושלם ערב פרוץ מלחמת העולם ועם הכיבוש נפל בידי היפנים שעשו בו שמות ואחרי השחרור שופץ ותוקן והריהו מתנוסס לתפארה ומשמש מעון קיט ומקום הארחה לרבים במוצאי השבוע, הכל כדרך האנגלים.
הארוחה סודרה תחת כיפת השמים על רחבה מרוצפת התלויה ממש מעל הים, בראש מורד תלול שלמרגלותיו חוף רחצה משפחתי. הורייס כדורי חזר זה עתה מסיור ממושך בסביבה כחבר ועדה ממשלתית שהוטל עליה לבדוק את נזקי השיטפונות האחרונים שנגרמו על ידי גשמי זעף ולהציע תיקונם. אל השולחן הסבה גם דודה זקנה של הגברת, אף היא מבנות השבט הבבלי. דודה אחרת, גבאי שמה, שהפליגה בגבורות והיא כולה מצומקת ומכוחשת, לא הוזמנה לשבת איתנו ודאי משום תשישותה והוצגנו לפניה אחרי הארוחה. כיבודן של שתי דודות ישישות אלו בהארחה הוא מאוד לפי מסורת חיי המשפחה היהודיים.
השיחה הייתה ערה מאוד ולבבית - על ישראל ועל סיני וסואץ ועל העלייה וקליטתה ועל פליטים יהודים בכלל. לורנס סיפר על יציאת יהודי שנחאי, בכלל זה מעשה באונייה שלא עגנה בה"ק כמתוכנן וגרמה לעיכובם בה"ק של מאות פליטים לחודשים מספר תחת אשר נועדו לשהות כאן רק יומיים - ותוך הנחה זו הוא הלינם באולמות "פנינזולה הוטל". הגבתי בסיפור פרשת עלייתם של "ילדי טהרן" וכיצד השגתי אז ממשה"ח הבריטי אונייה להבאת 960 ילדים בתוקף מכתביה ומברקיה הפרטיים של צפורה שהייתה אז [אחראית למחנה הילדים] בבירת פרס. מארחינו שמעו סיפור זה בפעם הראשונה.
כל הזמן לא נתנה מנוח ההרגשה כי הנה אנו בחברת שני אדירי רכוש ואילי ממון, והימים ימי מחסור חריף לאומה, והללו יוצאים פטורים בתרומה שנתית של מה-בכך, בעוד שיש לאל ידם לעשות גדולות ולכאורה הם מטים אוזן קשבת לדברי ויש לי מסילות ללבם, אך "עם לבן גרתי" [ר' בראשית, ל"ב 5] וידוע ידעתי נפש היהודים אלה ובאתי לידי מסקנה כי חלילה לי לנצל הכנסת אורחים כה לבבית שלהם לשם ניסיון של סחיטת תרומה גדולה: הניסיון נדון לעלות בתוהו ולא עוד אלא הוא עלול לחבל בידידות; מוטב לי לראות התיידדות זו כנכס-השקעה לעתיד לבוא ולעת עתה עלי לכבוש יצרי.
הנהג הסיני, כולו חיוכים חסרי משמעות ברורה והֲגָיִים שאין לעמוד על לשונם ופישרם, החזירנו העירה. משני עברי הכביש, בין חורשות ופרברים, בתי חרושת ענקיים, זה מקרוב ניבנו. תנועת הבניין בכללה היא במלוא תוקפה בשטח מיוחד במינו זה, אשר הון והמוני אדם זורמים אליו בלי הרף, ההון עושה רווחים מהירים והמוני האדם מסתפקים בשכר מועט.
סרנו לביתם של גבריאלים, אריך וריבה, שניהם יוצאי המזרח הרחוק, הוא יליד רוסיה והיא בת מהגרים רוסים, הכרתים בביקורי הקודם, הערב הם חוגגים יום חתונתם הט"ו. התנפלו עלינו כל מיני נשים רגשניות - היו בארץ, עתידות לחזור לארץ, קרובים להן בארץ, אין כל טעם בישיבה כאן, נפשם יוצאת וכיוצא באלה. שוחחתי עם איש מסחר סיני, אשר טובת הנאתו החומרית קובעת על פי תורת מרכס את השקפותיו המדיניות: סין לא תתקיף את ה'"ק. כדאי לה לקיים פינה זו, היא עצמה נהנית ממנה, אוכלוסית ה"ק אינה לאומית בהכרתה, ניחא לה במשטר הבריטי, הכלל מובטחת למצב הקיים אריכות ימים ואין מקום לדאגה.
חזרנו למלון בחצות. בחוץ חום מחניק ודחוס ובחדרים צינה.
