יום ד',  12/6/1957

הפיליפינים - באגיו

שוב יום ללא התרחשויות. הגשם-גשם, מבוקר ועד לילה, גם כל ליל אמש ובוודאי יטרוד גם הלילה. קיצבו ורציפותו במעלה וכבר נשתכחה כל הבחנה בין לפני הצהריים ואחר הצהריים. מטר רך וממושך מסתרג בזרזיפים עזים, כשכמויות מים עצומות ניתכות במאונך. צדקה עשה בורא עולם עם באגיו זו, שכולה - בתוך העיר ובסביבתה - מדרונים תלולים וזרמי המים ניגרים במורדות ואינם נקווים להוות שלוליות עומדות ולהרפיש את הרחובות והדרכים בבוץ עמוק. הכל משתתפים בצערנו שאיתרע מזלנו ובאנו הנה לפוש בעיצומה של עונת הגשמים ומספרים ניסים ונפלאות על מזג האוויר השורר כאן מאוקטובר ועד אפריל. אך אין שפעת הגשמים מטרידה אותנו, כי ממילא אנו יושבי בית ובמידה שחושקת נפשנו לצאת - הרי מכונית סגורה לרשותנו.

התקשרתי הבוקר טלפונית עם ראש המשטרה, שבבואנו הנה הציע עזרתו, ולבקשתי שלח שוטר שבלווייתו סיירה צפורה במקומות שביקרתים בספטמבר: ארמון רה"מ, ומחנה הנופש האמריקני, ומעון שגריר ארה"ב, בו נחתם כתב הכניעה היפני [במלחמת העולם השנייה] ל[גנרל דגלס] מק-ארתור.

השגריר האיטלקי ד'אקונציו חזר למנילה ורעייתו נשתיירה כאן ובלווייתה נכנסנו אחרי ארוחת הערב למדור התחתון שבמלון בו האזנו לנגינות השלישייה - שתי גיטרות ופסנתר ושנים מאלה פוצחים ברינה. שמענו מנגינות פיליפיניות עממיות שרובן חיבורים חדישים ועיקר לחנן מערבי. שמענו גם נעימות נושנות, שכל השראתן ספרדית. מה מוזר הגורל אשר קשר איים אלה שבמערב האוקינוס השקט עם ארץ השוכנת מול האוקיינוס האטלנטי בדרום מערבה של אירופה והשליט עליהם את רוחה.

אני קורא יום-יום את עיתוני מנילה ומשחר לטרף ידיעות על הארץ. לפני ימים אחדים נתפרסם איום של ב"ג להשתמש בכוח אם יופרע השיט במפרץ אילת. הגירסה העיתונאית הציגה את האיום כְחָל גם על סואץ וכנראה לא היא. כן נתפרסם כי דיין נועד עם ברנס על המצב בגבול עזה. וזה הכל מהארץ. לעומת זה רבות הידיעות על ארצות ערב - קרע גלוי בין מצרים וירדן, ניצחון המערביים בבחירות בלבנון, תימן דחתה תורת אייזנהאור ועוד.

כתבתי רוב היום יומן והגעתי ל-14 במאי.