יום ד', 22/5/1957
שליחות לאוסטרליה - קאנברה
בבוקר הוסענו למגרש שהוקצה על ידי ממשלת אוסטרליה לצירות ישראל. הונחה שם פעם אבן פינה המסומנת על ידי מעין קיר והצטלמנו באותו מקום - סגולה לעידוד ההתרמה לקרן הבניין אשר יהודי אוסטרליה קיבלו על עצמם לגייסה.
נסעתי עם נורוק למשרד החוץ והייתה לי שם שיחה עם המנכ"ל וראשי המחלקות. פתחתי בהרצאת רשמי ומסקנותי מביקורי בארצות אסיה. נוכחתי כי עודם רואים את סין כניספחת לבריה"מ ואילו בבריה"מ הם מסתכלים דרך אנגליה. עם זה הצהירו כי במדיניותם הבינלאומית הם מתרכזים יותר ויותר בסביבתם הקרובה ושוקדים על חיזוק קשריהם עם דרום מזרח אסיה. אמרתי כי התרשמתי מאוד מהמספרים והעובדות שנקב קייסי בנאומו האחרון בפרלמנט על עזרת אוסטרליה לארצות אסיה במסגרת "תוכנית קולומבו" ועל המספרים ההולכים וגדלים של מתלמדים ומתמחים אסיינים באוסטרליה. אישרו כי זו בהחלט מגמתם. עברנו לבעיות ההגנה והצהירו כי מלחמת העולם השנייה הייתה האחרונה שבה נלחמו בני אוסטרליה בזירות רחוקות. אם תפרוץ מלחמה שלישית ירוכז כל כוחה הצבאי של אוסטרליה בהגנה מקומית. לבסוף נגענו בבעיותיה של ישראל וניסיתי "למכור" להם רעיון כי הזיקה הגדֵלה של ארצות דרום מזרח אסיה לעזרת אוסטרליה פותחת לפני זו צינורות להשפעה עליהן למען השלום במזה"ת. הרושם הכללי היה כי הם ערים ומוכנים ללמוד.
מהם עברתי לחדר קייסי וכאן נחלתי אכזבה - לא בגלל היחס אלי או אל ישראל, חלילה, מבחינה זו שפע האיש חום רב - אלא עקב הריפרוף הקל על פני שטח הדברים מבלי כל מאמץ לרדת לעומקם. אותו חֶבֶר של ראשי מחלקות ראוי בהחלט לשר יותר רציני.
כל הימים האלה נשארה תלויה ועומדת השאלה אם אראה פנים את רה"מ. הוא עמד לקבלני ולערוך לי ארוחת צהריים. הכל היה קבוע במסמרות, אך הוא חלה פתאום וביטל כל מועדותיו. אף על פי כן נאמר כי הוטב לו והוא החל מקבל אנשים בביתו. כמעט הובטח גם לי ראיון כזה, אך בצאתי מחדר קייסי מצאתי הודעה סופית כי אין הדבר אפשרי. ההזדמנות להכיר את מנזיס הייתה, איפוא, מַעַל.
ארוחת הצהריים נערכה כדת וכדין באחת ממיסעדות הפרלמנט. מ"מ רה"מ ישב ראש. גם כאן היו "הכוסות" כשורה: בתוכנית המודפסת נאמר כי סר ארתור פאדן יישא כוס לחיי נשיא ישראל ואילו ציר ישראל יקיים מצוות הדדיות בשאתו כוס לחיי מלכת בריטניה. הבין לא יכולתי כיצד נתעלם היגיון פשוט זה ממוחו של ציר ישראל כאשר הוא היה המארח. אין זאת כי מסורתו של מרדכי כפקיד בריטי מעבירה אותו על דעתו ומשבשת מושגיו. הוא חשש כי אם יישא כוס לחיי המלכה - יאשימוהו כי הוא עושה זאת לא מאדיבות בינלאומית אלא מנאמנות אישית. לאיזה סילופי שיקול דעת יכולים להגיע בני דור ההפלגה!
שוב נאם פאדן ושוב נאם קייסי אשר לא הצטיין הפעם: פתח בהבטחה לא לחזור על דבריו מאתמול ומייד ניגש לעשות זאת והעלה גירה תפלה. בנאומי הדגשתי במיוחד את עניין קליטת העלייה ההמונית אצלנו, כאשר היבטחתי לשר העבודה וההגירה. שוב קצרתי שבחים למכביר.
היכרתי בארוחה זו את השר הממונה על השטחים הנתונים למרותו הישירה של השלטון הפדרלי - הטריטוריה הצפונית של יבשת אוסטרליה ומחצית האי ניו-גינאה הכפופה למנדט אוסטרלי מטעם או"ם. סיפר לי רבות על בעיות הפיתוח והטיפול בילידים שפקידותו ניפתלה איתן.
אחרי הארוחה ביקרתי עם צפורה בישיבות שני בתי הפרלמנט הפדרלי. מצאנו את הבית התחתון שקוע בריב על מחיר החמאה ואילו הבית העליון דן תוך שלום פנימי גמור על תקציב נוסף לחקר הצמר.
חזרנו למלון וישנתי בדיוק רבע שעה.
בא אלי טיפוס משונה, יהודי ששמו רוזנטל, עיתונאי ואיש קשרי ציבור, שהעיד על עצמו כי תחילה שירת את מפלגת העבודה ואחר כך עבר לשירות הליברלים אך ורק משום שהללו הציעו לו תשלום יותר גבוה. עכשיו הוא במו"מ עם פרייליך ואחרים על הקמת שבועון מרכזי ליהדות אוסטרליה, שיהא כמובן ציוני ומשרת את ישראל. אבל מה רצונו ממני? יש לו שאלה: "מדוע אני מוקיר רגלי מאינדונסיה?" אמרתי לו: "משום שלא יניחו לי להיכנס". טען כי הייתה שם רוח אחרת - הוא משרת גם את צירות אינדונסיה ויודע כי עכשיו ירשו לישראלים לבקר. שאלתי לשם מה אבקר. אמר: "לשם קשרים". אמרתי: "אדרבה, סדר לי ראיון עם ר"מ אינדונסיה - התוכל? נרתע. אמרתי לו: אלא מה היית סבור, כי אבוא לאינדונסיה כתייר סתם ואצא משם מבלי ראות פני איש חשוב - כי אז מה בצע בכל הביקור?"
ארוחת ערב מטעם סיעת הפועלים בפרלמנט. נכחה כמעט כל הסיעה בשני הבתים. נאמו חסיד ישראל קלארי, שביקר בארץ ומאז הוא משמש לנו מליץ נלהב, וסגן ראש הסיעה קולדוויל. לא הסתיר ביקורתו על אוואט בשל היד הרכה שנהג זמן רב מדי כלפי החתרנים הקתולים. ביקשני להרים כוס לחיי המלכה לאחר שהוא ירים כוסו לחיי נשיא ישראל. מלבד השניים שהזכרתי נאם ראש הסיעה בבית העליון - נאום מלוטש ומאוזן, חיובי בהחלט אך מאוד מחושב מדינית.
את נאומי הקדשתי בעיקר לתנועת הפועלים שלנו - כיצד צמחה, מה מניעיה, מה הישגיה, מה מעמדה בחיי המדינה ובמיבנה מישקה. התחממתי קצת בדברי ונראה כי הדבקתי בחומי את השומעים. באולם השתררה התלהבות אמיתית. כשקמנו מהשולחנות ניגשו עשרות ללחוץ יד ולהשמיע דברי הלל ותודה: "נאום סוציאליסטי אמיתי כזה לא שמענו זה כבר".
פרייליך התיישב איתי אחרי כן לנחמני על כל העמל והתלאה ואכזבת "המגבית" לדידי - ולעודד רוחי: "אילו נסעת כל הדרך הארוכה לאוסטרליה אך ורק למען שני הימים האלה שעשית בקנברה - הייתה נסיעתך כדאית. פומבי כזה עוד לא נעשה לישראל במדינה זו ואף לא היה פה מעמד אשר כה הרים קרן היהדות המקומית".
באולם האורחים במלון נתקלנו בראשי ממשלה מהמדינות שנתכנסו בבירה הפדרלית לדיון עם שר האוצר על הקצבות ומיסים - נושא לחיכוכים מתמידים בין המדינות לבין הקומונוולת, היה כאן ר"מ ניו-סאות-וילס (סידניי), אשר טרם נפגשתי עמו, ור"מ אוסטרליה מערבית (פֶּרְת), אשר ביקרתיו, שניהם ממפלגת העבודה. התיישבנו איתם והזקן מסידניי גילה התעניינות מרובה, הציג שאלות רבות והקשיב היטב לתשובות.
בינתיים נכנסתי להרפתקה חדשה. מיום שבאנו לארץ זו אני תוהה - האומנם נצא מפה ולא נראה את גזע האדם היחיד במינו המצוי ביבשת זו: אלה הקרויים בשם המשונה aborigines, בניה הקדמונים של היבשת הזאת, אשר רק מעטים - בסה"כ כשישים אלף - שרדו מהם לפליטה והם נשארו בפראותם הבראשיתית עד היום, כמעט יחידים בשפל דרגתם התרבותית על פני כדור הארץ כולו. ממילא מובן כי לא עלה על דעת איש ממחברי תוכנית סיורנו לכלול בה פריט שיאפשר לנו להציץ לתוך עולם קדומים זה. אמרתי להם: "איך נישא פנינו ביום פקודה כלפי הקב"ה אם יתברר לו כי היה היינו פעם אחת בחיינו עלי אדמות בארץ רחוקה זו ולא ראינו את בניו העלובים האלה?" ועוד אמרתי: "אמת נכון כי אנו קודם כל יהודים וציונים וישראלים, אבל בקצת שבמקצת הן גם בני אדם אנו ואיככה נוכל לוותר על העניין האנושי שבראיית הגזע הזה במושבותיו?" כל ההערות והגערות האלו לא עשו שום רושם והכל טענו כי המרחקים גדולים ולא יספיק לנו זמננו להגיע לאותם המקומות אלא אם כן נאריך שבתנו באוסטרליה לכמה ימים נוספים. והנה לאחר שהיכרתי את "שר הטריטוריות" ושוחחתי איתו עלה בדעתי כי בדרכנו חזרה נוכל להפסיק נסיעתנו ל-24 שעות בדרווין, בירת הטריטוריה הצפונית, אם תובטח לנו אפשרות לראות משהו מאותם החיים. התקשרתי בעצמי טלפונית עם משרדו של אותו שר ובשעה מאוחרת בלילה הגעתי סוף סוף לשיחה איתו. היום יום אחרון לעונה הפרלמנטרית והבית קיים ליל שימורים. השר היה יוצא ונכנס ומשוטט, אך מזכירתו נהגה בי אדיבות מיוחדת וסוף סוף תפסה אותו והביאתו אל הטלפון. איזו שאלה? מובן כי יסודר הכל. הוא יתקשר מייד עם המושל בדרווין וייתן לו הוראות. האם אני מוכן לטוס? אם כן, יטיסוני באווירון קטן למקומות מסוימים. אדרבה ואדרבה, ישמחו מאוד. טילפנתי מייד לזאב בסידניי לשנות לפי זה את סדר מסעותי.
עד עמוק בלילה טיפלתי בסידור הניירות ובאריזה.
בערב נתקבלה ידיעה על נפילת [ראש ממשלת צרפת] גי מולה. ובכן גם עליו עברה הכוס. סיבת ההתפטרות היא שלא השיג רוב לתוכנית המיסים החדשים לשם כיסוי ההוצאות של מערכת סואץ. משהו מעין "בור כרה ויחפרהו וייפול בשחת יפעל" [תהילים ז', 16].
שני נאומי היום היו ה-28 וה-29.
