שבת,  18/5/1957

שליחות לאוסטרליה - סידניי

סוף סוף הגעתי הבוקר לתספורת, לאחר שהתהלכתי זה עידן מדובלל עד לבושת פנים. הלכתי עם צפורה לבית הכנסת. כיוון שהשבת משופעת בשלושה בני-מצווה יצאתי פטור מ"מפטיר" ויצאתי ידי חובה ב"עלייה" רגילה, אבל כיבדוני גם בקריאת התפילה לשלום המדינה, מיקרא ותרגום. לאחר התפילה הוזמן כל הקהל לקידוש ושם נאם לכבודי הגבאי (כאן קוראים לו הפרנס) ואני עניתי בנאום - ה-22 - בו היבעתי הגיגים של שבת על יהדות אוסטרליה.

ארוחת צהריים אכלנו אצל הרב פרוש הירושלמי אשר הקב"ה זיכהו באישה יפת תואר ולבבית מאוד ובשתי בנות חמודות, אשר אחת מהן, נעמי, חושבת ברצינות על עלייה לארץ.

מבית פרוש יצאנו כמהלכים ברגל אבל במקום קרוב נפגשנו כמדובר עם ניומנים והללו הסיעונו לטיול על פני סביבות נהדרות של סידניי לקטע של חוף האוקינוס הנקרא Beach Palm ושהוא אחת משכיות החמדה בחבל זה. שתינו תה באחת מפינות החמד וחזרנו ב-5.30. ניומן, שמוצאו מאנגליה, סיפר הרבה על אורח החיים בארץ זו - חיים שלווים ללא מתח ומאמץ. שבוע העבודה הוא של חמישה ימים. שעות העבודה 40 לשבוע. עובדים איך שהוא, יש להיזהר מגערה בפועל, יען מייד הוא עלול לרגוז ולהסתלק - עבודה אחרת ימצא בלי קושי - ונמצאת אך מפסיד, שכן בכל זאת רכש זה ניסיון אצלך. לעומת זה שני ימי מוצאי השבוע עוברים לרוב בעבודה קשה. כאן יש פולחן של בית וגינה. הכל עובדים בשבת וביום א' - משפצים את הבית, מסיידים אותו, יש בונים נוספות במו ידיהם, מטפחים את הגינה, עוסקים בנגרות ובעבודת מתכת, הכלל עסוקים מבוקר עד לילה ומופיעים לעבודה השכירה ביום ב' בבוקר עייפים ויגעים.

מוקדם בערב הוסענו לבית דובר, שם אכלנו ארוחת ערב ואחר כך נערכה לנו שם קבלת פנים ברובה לא יהודית. בבואנו לאותו בית הוגש לנו מברק מירושלים: רוחמה מודיעה כי יצחק עוז מת מיתה חטופה! לא עברו דקות מספר והנה מופיע וולפנזון, ידידו הוותיק של דב [הוז, אחי יצחק עוז], שהיה פעם מזכירו של ג'ימי רוטשילד ובשל מעשה שהיה היגר לאוסטרליה עוד בהיותי סטודנט בלונדון. וולפנזון זה הביא בידו תצלום שנעשה בת"א בשלהי מלחמת העולם הראשונה, בו מופיעים הוא ודב ויצחק. אמרתי לו איזה מברק קיבלתי רגע לפני כן. שוחחתי במשך הערב עם אנשים לעשרות. הקונסול הכללי של צרפת סיפר כי לפי ידיעות מהימנות עומד ז'ילבר שלנו להתמנות כנציג צרפת בנאט"ו במקום פּארוֹדי, גם נקב בשם האיש שיירש את מקום ז'ילבר בישראל. זקן אוסטרלי אחד, פרשן רדיו, אשר שידר עלי פרק גדול, ניגש אלי ולחש לי כי אוואט הוא איש רע (man evil) ויש להישמר מפניו.

חזרנו למלון בשעה מאוחרת מאוד. מצאתי מעטפה ובה המחאה בסך שמונה לירות אוסטרליות - שכרי בעד שידור מסוים עם מכתב לוואי המלא תשבוחות. גם זו לטובה.