יום א', 31/3/1957
ב-8 יצאתי מת"א עם הנהג החדש שלי, "האדיב והזהיר", המתנהל לאיטו. ביקרתי את הזקנים בחולון. סבתא פגשתני בפנים קורנות, חיבקתני בחוזקה ונשקתני, כולה אומרת הידד לנין השלישי. גם סבא הכפוף והשפוף היה מאושר ונתברר כי כבר שלח לי לירושלים מכתב ברכה כדת וכדין.
בבואי לבלפור 19 מצאתי ערימה עצומה של דואר והתחלתי מבדיל בין הבר לבין הקש והמוץ. ישבתי כל שארית הבוקר על כתיבת תשובות - 19 במספר. ארוחת צהריים אכלתי עם ארתור וז'נט. אחה"צ טילפנתי לדבורה קפלן, לסטלה דובקין ולאתל אגרון - לבשר הולדת הנכד החדש. קימטתי מצחי - למי עוד הייתה צפורה מטלפנת? עודני מענה את זיכרוני והנה צלצול בדלת והופיעה מיטה פלנטר "לבד"! איך זה שכחתיה?
פתאום צלחה עלי הרוח. היכן מצע-הברית? הכוונה אינה למצע מנוסח המכיל תוכנית של חוזה בינלאומי כיסוד לברית בין שתי מדינות או יותר, אלא לשמיכונת דקה, מעין כרית שטוחה, נתונה תוך ציפית תכלכלה, עליה שכבתי למעצבה בהיעשות בי הניתוח המפליץ להכניסני בבריתו של א"א ומאז הפך מצע זה מין כלי קודש מסורתי במשפחה. עליו שכב יהודה ביומו השמיני וכן שכב עליו דיקה [דב שרתוק] שנולד בירושלים בימי עין סיניה ואח"כ שכבו עליו בזה אחר זה קובי ודודיק וחיים, וכן שכב עליו נבות (שלמה נימול בברלין), וגם בני כל בנות גוטה כובדו בו ואחריהם נפתח הדור השלישי וזכו בו יורם ושני בניה של תמר והבן של דיקלה. שמא אשלחנו לניו-יורק כנציג אישי שלי לבריתו של יותם? אבל היכן הוא? בכל פעם שמופיע במשפחה יילוד חדש, בן זכר, מתחילה התהייה - המצע היכן הוא? מי נימול האחרון? עד שקובעים זהותו ותובעים את המצע מאמו. עמדתי והרצתי מברק אל צפורה - האשלח את המצע לניו-יורק ואם כן אייהו? חששתי פן יחשבוני יעל וגדעון, שידם כה רב להם בניתוחי נפש, לרגשן שאין לו תקנה ורציתי לבדוק אם תתמוך לפחות צפורה בחפץ לבי. בינתיים טילפנתי לעדה והתברר כי המצע אצלה ומייד ניגשה לכבסו.
פגישה עם [יצחק] שנהר ואפרים ברוידא בענייני ע"ע בבית שנהר המחלים ממחלתו. לאחר שיחה ממושכת התגבשה הצעה כי שניהם יבואו לעזרתי, לעת עתה אי-רשמית, ונראה כיצד יעוצב המיבנה במרוצת הזמן. עמדתי על צירופו של יזהר ס' לצוות המצומצם - וניאותו, משום-מה קצת בלי חמדה. ירוחם לוריא, שהכל גומרים עליו את ההלל, יהיה מזכיר המערכת וישמש המוציא והמביא. עם כניסתו לעבודה אטיל עליו בדיקת הרכוש המקובץ של ע"ע ו"עיינות" ומיונו: מה בדפוס, מה מוכן לדפוס, מה טעון עריכה, מה טעון אישור, מה טעון חיסול. אז נשב כולנו יחד ונקבע תוכנית בזק לששת החודשים הבאים, עד סוכות תשי"ח, ונפרסמנה. עם זה נתיישב מייד על תוכנית רחבה לטווח ארוך - לשנה או לשנתיים. משתתגבש, נְכַנֵס את המועצה לדיון בה, ועם זה אפנה לוועה"פ [של ההסתדרות] ואדרוש התחייבות על הקצבה לכיסוי הגירעון הצפוי. עכשיו אפשר יזוז משהו.
חזרתי הביתה ובא אלי איש "קול ישראל" לקבוע תוכנית הופעתי לפתיחת מדור חדש - שיחות על אישים מיוחדים במינם. הצעתי את וינגייט וראיתי כי אין הוא נחשב לחדש ומרתק. התחלתי לחשוב על ג'יפ"י [ג'איאפראקאש נאראיאן, המנהיג הסוציאליסטי] ההודי ואמרתי כי אתייעץ. באמצע השיחה צלצול טלפון. מייד הכרתי את קולה של פולה. !nerve some ["חתיכת חוצפה"] כולה דבש וחלב, נופת צופים, משתפכת בברכות [על הולדת הנכד] ומבקשת לדעת פרטי פרטים. הייתי אדיב ורך וסיפקתי כל מישאלות לבה. עכשיו היא תהיה המקור למחציתה של רחביה ותתפאר בצעד הדיפלומטי המחוכם שביצעה לפירוק המתח, כביכול, ביני לבין "הזקן".
ישיבה בבית יגאל ידין - אני הולך לבתי אחרים עכשיו מכיוון שאין דירתנו בירושלים מסוגלת עדיין לשמש מיפגש. הישיבה בעניין האלבום שיש להכין לקראת חג העשור למדינה. איני זוכר למי נעניתי להיות חבר בוועדה זו - כמדומני לאייב אשר בינתיים חלה שוב ובעצמו לא בא לישיבה. נוכחתי כי טעיתי על ידי נתינת הסכמתי, אם כי הייתי "יעיל" והצעתי כמה מחשבות שנתקבלו על הדעת.
שוב הביתה. הופיעו שמשון עינבל ועדנה רעייתו ובידיהם פרחים לכבוד הנכד. התמימים הללו - לא מלאם לבם לבוא בידיים ריקות. שמשון ביקש אגרטל לשים בו את הפרחים, אך בראשי ניצנץ מייד רעיון יוצר ואמרתי לו כי אל יטריח עצמו, בעצמי אסתדר. משהלכו והגיעה שעתי לנסוע לבבה לארוחת ערב נטלתי את צרור הפרחים כמות שהוא והבאתיו לה, למלא אחרי הנוהג שקבעה צפורה. בבה ויעקב ינאי גרים באפסי ארץ - שכונת בית מזמיל. מזכירה נפלאה זו הנה כנראה גם בעלת בית למופת, גם מבשלת מעולה. בעלה יעקב ההולנדי "משביח עם ההיכרות". הם קיבלו כבר מינוי לרומא, הוא כנספח מסחרי, אך פתאום חלה הקפאה בכל ההעברות והריהם תלויים ויושבים.
מאוחר בערב באה רוחמה לסידור ניירות ועניינים. סיפרה על חילופים במזכירות המדינית של שה"ח - [מיכאל] אליצור עבר להנהלת מנג"ן [מח' מנגנון] ובמקומו בא מרדכי גזית. גולדה מאסה באליצור, לא העריכה מידותיו החשובות - השיקול, ההגינות, האינטליגנטיות - ולעומת זה התרשמה שלילית יתר על המידה מאיטיותו וממתינות מזגו. הנהלת המשרד טיכססה כאן משחק דיפלומטי: אמרו לאליצור כי נדרש ממנו קורבן והוא יעשה מעשה הצלה אם יקבל לידו הנהלת מנג"ן שהיא מפתח למשרד כולו. הלה נענה בחושבו כי הוא מקיים מצווה נעלה, אבל עם פרישתו ממזכירות גולדה לא אמרה לו גם מילה של הערכה, אף לא דבר פרידה, גם לא ניתנה לו משום זה הזדמנות למסור את העניינים למחליפו, והוא הבין אז כי זורקים אותו, כי הוא נכשל, כי הוא לא סיפק את אלופתו, כי ההנהלה סיבבה אותו בכחש ופירכסה לו את מנג"ן רק כדי להשלותו - ועכשיו לבו מר עליו והוא מדוכא עד שאול. איזו שיטה של טיפול בבני אדם - ובייחוד בעדיני נפש כמיכאל!
הערב הייתה קבלת פנים אצל הציר ההולנדי למשלחת הפועלים. לא הלכתי יען עודני עומד להיפגש עם המשלחת - גם חששתי פן אתקל בגולדה ולעת עתה אין לי כל חשק להיפגש עמה. כל שארית הערב כתבתי יומן ושכבתי הרחק אחרי חצות.
