[1] גב' ב' - פייג'ה ברנדשטטר, בעלת הפנסיון (אחות יהושע ברנדשטטר, בעלה הראשון של רחל קטינקא, חברה קרובה של צ"ש).

[1] Clow William Andrew. קצין משטרה ושירות בתי-הסוהר. מפקד מחנה המעצר לטרון א'.

[1] עדה גולומב. אחות מ"ש. במכתבים מאוזכרת גם בכינוי החיבה "עדוֹצ'קה".

[1] גולדי יוסף. רעיית דב יוסף. בספר זיכרונותיה עיר ואם היא מביאה ממכתביה לבעלה העצור בלטרון (עמ' 222-191).

[1] ד"ר חנה סנה רעיית משה סנה (על מ' סנה ר' מכתב 12, הע' 10).

[1] ברכה חבס.

[1] נראה כי אזרח ובת-שבע מור, שגרו בקירבת מקום, נתבקשו לשהות בבית מ"ש בעת צאתו עם משפחתו לת"א על רקע מידע מוקדם כללי, שהגיע להנה"ס על אפשרות מעצר חבריה. המועד המדויק של מיבצע "השבת השחורה" נודע ל"הגנה" רק יממה לפני הוצאתו לפועל (סת"ה, עמ' 891; אביזוהר, עמ' 63); בזמן שנותר הוזהרו כמה מן המועדים להיעצר, אך בוודאי לא כולם, ולא ננקטו כל אמצעי הזהירות והחשאיות החיוניים למצב זה, כמתחוור מפרשת מעצרו של מ"ש. שָליש הרמ"א יעקב ינאי ("יאן") העיד:

ביום השישי בערב הגיעה אלי ידיעה, אינני זוכר מפי מי, על תוכנית הבריטים לאסור את המנהיגים. זכור לי שנאמר אז, שזה מפי קצין בריטי מפתח-תקווה. רצתי אל סנה, לביתו. הוא לא היה ואשתו אמרה לי שיבוא בקרוב. מסרתי לה, ובבואי שוב כעבור זמן-מה - סנה כבר הסתלק מהבית. אני זוכר, שמשה שרת הִרצה אותו ערב בתל-אביב. שלחנו להזהירו. לא הלכתי בעצמי, ואינני יודע אם פגשוהו במקום ההרצאה או במלון ברנדשטטר ברחוב הירקון. אינני יודע אם משה שרת חזר לירושלים או נאסר בתל-אביב (את"ה 24/28).

עוד על ההדלפה מפי קצין בריטי ר' ברשימת שלמה גינוסר, "דבר השבוע", 1.7.1966.

[1] דוד בקס. נהגו האישי של מ"ש בשנות עבודתו בסוכנות.

[1] אורי מרץ. חבר ה"הגנה" והפלמ"ח. שימש מקשר לעצורי לטרון. כינוייו במכתבים: אורי; א-י,

[1] "בעוד כוחות-זדון משתוללים במיבצרי העבודה והיצירה העברית [...] נתכנסו אתמול בירושלים שליחי היישוב מקצות הארץ להשתתף בישיבה המשותפת למליאת הוועד הלאומי והוועד הפועל הציוני. האספה נקראה כדי להשמיע את קולו של היישוב בדבר תעלולי הממשלה הבריטית בארץ, ובדבר הדרך שילך היישוב למען קיומו ולמען מילוי שליחותו בשביל העם כולו. [...] גולדה מאירסון, שנאמה ראשונה, אמרה: ועדה מוסמכת צריכה לעבד את הפרטים. וכל היישוב יתנהג לפי הוראותיה של ההנהגה מתוך משמעת גמורה. ולגולה יש להגיד, קודם כל ליהודי אמריקה: אם ננוצח אנו, אין גם לכם תקומה. התגייסו גם אתם למאבק" ("דבר", 2.7.1946).

[1] גולדה מאיר (מאירסון) (1978-1898) - חברת מזכירות מפא"י ומראשי הוועד הפועל ומועצת הפועלות של הסתדרות העובדים הכללית. ראש המח' המדינית של ההסתדרות. ייצגה את ההסתדרות לפני שלטונות המנדט והעידה מטעמה לפני הוועדה האנגלו-אמריקנית (להלן: וא"א). בעיקבות מעצר מ"ש התמנתה ע"י מפא"י לממלאת מקומו כראש המחלקה המדינית בהנה"ס ומאז ואילך בלטה בזירה המדינית. כינוייה במכתבים: גולדה; ג'; פזית.

[1] יהודה שרת (שרתוק). אחיו הצעיר של מ"ש. אז חבר יגור. שלמה - בנם הבכור של יהודה וצביה, שנספתה בתאונת דרכים ב-1940. יהודה השתלם בלימודי מוסיקה בקונסרבטוריון הירושלמי בשנים 1946-1945 ובתקופה זו התגורר בבית מ"ש,

[1] "סבל רב עבר על משק יגור, שבו ארך החיפוש שבוע ימים, לאחר שהמשטרה הצליחה לגלות בחצרו את אחד ממחסני הנשק הראשיים של ה"הגנה'" (סת"ה ג, עמ' 893); "המצור על יגור נמשך. הצבא הבריטי מחבל קשה במשק, חדר האוכל הגדול ביותר בארץ נחרב כולו. [...ן] מכון המים קולקל והנשים והילדים נמצאו בבוקר בלי מים ובלי אוכל" ("דבר", 1.7.1946); "(רשמית). מחסן גדול מאוד של תחמושת, מתחת לפני האדמה, נתגלה במשק יגור ליד חיפה ביום ב' אחה"צ" (שם, 2.7,1946); "הידיעות המגיעות לחיפה על הנעשה במשק יגור גורמות התמרמרות ומתיחות רבה. עד אתמול נשאר הרופא ןד"ר שרגא עוגן-אַגוּלְניק] בתוך המשק. אתמול הובא גם הוא לתחנת המשטרה כשהוא פצוע בפניו ובידיו. משערים שהתנגד למעצרו כי ראה לחובתו להישאר במשק ולטפל בילדים ובנשים. [...] בשעת הפעולות ביגור נכח אתמול המפקד הראשי של הצבא בארץ הגנרל בַרְקֶר" (שם).

[1] לֶלָה - כינוי חיבה לבת יעל.

[1] שרה - רעייתו של שאול אביגור (מאירוב), אחיה של צ"ש. מוותיקות קבוצת כנרת. עמדה להצטרף אל בעלה שישב אז בפריס ועסק בענייני "בריחה", העפלה ורכש כראש המוסד לעלייה ב'.

[1] נראה שש' אביגור ביקש מרעייתו להשהות את הפלגתה עד להתבהרות המצב בארץ.

[1] מלכה היינמן (הירש), מנהלת משק הבית בבית שרת. מ' הירש, בת למשפחה יהודית-ציונית מגליציה, עלתה לארץ עם אחיותיה ואחיה ב-1934. הקשרים בינה ובין בני משפחת שרת התהדקו הרבה מעבר ליחסי עבודה גם בגין ההזדהות העמוקה שהייתה לה עם פעילותו המדינית של מ"ש. אברהם עופר, לימים שר השיכון במדינת ישראל, היה אחיה הצעיר.

[1] הרי ביילין. יליד אנגליה. עובד המחלקה המדינית באגף הביטחון שלה. עוזרו של יהושע גורדון. בתוקף תפקידו קיים קשרים עם המשטרה, הצבא ומערכת הנוטרות. לימים מראשוני משה"ח, ראש מח' טקס וקונסול כללי בדרום-אפריקה.

[1] יהודה גולן עבד באותה תקופה, באופן חלקי, במחלקה המדינית של הסוה"י. כעו"ד עצמאי סייע למחלקה בעיקר בעניין מעצרים, בירורים בבולשת, סידור רישיונות ביקור בלטרון וכו'. לימים נמנה עם סגל משה"ח והיה ראש מח' טקס ושגריר בפינלנד ובדנמרק.