נאום הדגל
משה שרת
בטקס הנפת דגל החי״ל במחנה מטהו הראשי בחזית איטליה ביום 3.4.45
פורסם ב"דבר" 1/6/1945
זהו רגע גדול בתולדות תנועת ההתנדבות בארץ; זהו רגע גדול בחיי העם העברי; זהו רגע גדול בחייו האישיים של כל אחד ואחד מכם — הרגע בו זכינו להניף את דגל העם היהודי, דגל תנועת השחרור הציונית שלנו בחזית שחרור אירופה במלחמה העולמית הזאת מידי צורר עמנו עוכר העולם — בחזית מלחמתנו על תקומת ישראל.
בשבילנו — הדגל הזה — דגלה של החטיבה היהודית הלוחמת, טבול בדמם של חמישה מיליונים יהודים באירופה שהובלו כשיות לטבח. הוא טבול בדמם של לוחמי מלחמת ייאוש וגבורה מעל חומת הגטו — הן אותו, את הדגל הזה, הם הניפו ברגעי ההתפרצות האחרונה, הנואשת. הקדושה. הוא טבול בדם קרבנות ההגנה שלנו בארץ, שנפלו על שדות המולדת.
אנו מניפים אותו כנס נקמתנו באויב, כסמל לגאולת כבודם של אחינו השחוטים שלא יכלו להשיב מלחמה שערה, אני מניפים אותו כמופת לתקומתנו — כסמל המפעל אשר בשמו ולשמו התנדבתם ויצאתם למערכה: מפעל תקומת עמנו בארצו והחזרת הממלכתיות הישראלית על כנה. בשמם של מיליון לוחמי ישראל בכל צבאות הברית; בשם רבבות המתנדבים מארץ ישראל הפזורים בפלוגותיהם; בשם אחינו העומדים על המשמר בארץ; לקידוש שמם של מיליוני הקרבנות, להאדרת שם ארצנו קבל העולם כולו, כנס לקיבוץ גלויות, כאות אזעקה לעליה ולהעפלה לארץ, כנס בשורת הדרור והתקומה, כאות שבועתנו הנחרצה לא לשקוט ולא לנוח עד ישוב ישראל וגאל אדמתו השדודה — אנו מרימים היום את הדגל הזה שנשלח לכם, אנשי החטיבה היהודית הלוחמת, כמתנת ההסתדרות הציונית העולמית והישוב העברי בארץ.
יחי נס מלחמת ישראל בחזית!
יחי נס הגאולה של העם העברי בארצו!
