יומן אישי 1957

מחברים יעקב שרת

עורכים משה שרת


הכרך לשנת 1957, החותם את היומן, פותח בפרשה עגומה ומכוערת בחיי משה שרת, המדינאי־בדימוס שבוי־הסיכלון ושבע־העלבון - נאום ראש הממשלה דוד בן־גוריון בגבעת־חיים לפני נוער ״האיחוד״, שאותו ביקש להזעיק להתיישב בנגב. המנהיג הבלתי־מעורער, עדיין, ראה אז צורך להכפיש בעיני הדור הצעיר את יריבו משכבר, אף לאחר גירושו מן החיים המדיניים, והכריז כי בגלל היותו כפוף לשיקולי ״טקס ופרוטוקול״ לא השיג בימי היותו שר־חוץ את ״מינימום הנשק הדרוש לביטחון ישראל״. משה שרת נפגע עד עמקי נשמתו. הוא התאזר והביע בכנסת ובוועדת חו״ב של מפא״י את שאט־נפשו מן ההאשמה השפלה והמרושעת, אך לא מחל למשמיעה אף לא למפלגתו, שלא לחמה את מלחמת כבודו המחולל.

היומן מסיים־בלא־סיום בפיענוח־מה של העלילה הזדונית שהעלילו חורשי־מזימות ודורשי רעתו של משה שרת באוזני ראש הממשלה דוד בן־גוריון, והיא כי שר החוץ משה שרת רקם נגדו קנוניה עם נציגי מפלגה אחרת בממשלה למען יצביעו בעדו נגד יריבו המדיני תמורת הענקת תפקידים בשירות החוץ לאנשי־שלומם ־ עלילה שאפשר מאוד כי השפיעה על ראש הממשלה להגיע לכלל החלטתו הסופית להדיח את השני לו בצמרת מפא״י והמדינה, ובכך נודעה לה השפעה גם על תולדות ישראל.

מפאת אורכו מובא התקציר המלא בתחילת הפרקים.


תוכן

  1. עלבון מוות בגבעת-חיים 1 בינואר-14 בפברואר
  2. בית יעקב
  3. "הזדקפתי מוסרית" 14 בפברואר-6 במרס
  4. האג, פריס, לונדון 18-7 במרס
  5. הם ישבו ושתקו 19 במרס-4 באפריל
  6. זעם על גיורא 5 באפריל-1 במאי
  7. שליחות לאוסטרליה 27-2 במאי
  8. שליחות לניו-זילנד 28 במאי-21 ביוני
  9. "הנאום בקיבוץ!" 22 ביוני-23 באוגוסט
  10. מדינאי היה למרצה 24 באוגוסט-1 באוקטובר
  11. המנון בהיכל 2 באוקטובר-5 בנובמבר
  12. נבלה בגבעה 7 באפריל 1959-19 במארס 1961
  13. "סירבתי להאמין" 6-28 בנובמבר 1957


פרקי הספר